דיווח מפתיע של איתמר אייכנר בידיעות אחרונות מלמד כי כדי לאפשר לתיירים החרדים חופשה רגועה וללא חיכוכים, הרשויות בשווייץ מפעילות בשנים האחרונות פרויקט ייחודי בשם "Likrat Public", במסגרתו מוצבים נציגים מיוחדים באתרי נופש מרכזיים כדאבוס ועמק סאס. הנציגים מתווכים בין התיירים החרדים – רבים מהם מישראל, בריטניה, בלגיה וארה"ב – לבין התושבים המקומיים ומנהלי האתרים, ומסבירים על כללי המקום, ציוד הבטיחות ומנהגים תרבותיים, תוך מתן מידע גם על אורח החיים היהודי.
הנציגים מסייעים למשפחות להבין את מערכת התחבורה הציבורית, במיוחד לאור העובדה שלרבים מהם אין סמארטפונים לשימוש באפליקציות מקומיות. בתחנת הרכבת בדאבוס, למשל, הם מסייעים לאורחים חרדים לנווט בלוחות זמנים דיגיטליים, לעיתים תוך שילוב של עברית, אנגלית ויידיש.
גם בפארקי נופש, כמו פארק החבלים הפופולרי למשפחות, מוצבים מדריכים יהודים המסבירים על השימוש בציוד טיפוס וכללי בטיחות. במקרים מסוימים אף הותאמו המתקנים לצרכי הציבור החרדי – לדוגמה, התאמות בציוד למניעת הסתבכות ציציות.
מעבר לסיוע המעשי, הפרויקט מספק גם ידע תרבותי. הנציגים מציגים לתיירים ולמקומיים מידע על קודי לבוש דתיים, מסורות יהודיות, סיבות להימנעות מביקור במסעדות מקומיות בשל כשרות, ואף הפיקו פוסטרים בעברית עם כללי בטיחות בסיסיים.
היוזמה נתפסת גם כצעד למניעת מתחים. אף כי מדי פעם נשמעות קריאות מהרחוב, משפחות חרדיות מספרות כי האווירה הכללית נינוחה ומכילה, ושווייץ נחשבת ליעד שבו ניתן לבלות חופשה ללא תחושת איום.
לדברי יהודה שפילמן, חרדי בוגר ישיבות בישראל וחבר מועצת העיר ציריך, פעילות ההסברה נמשכת לאורך כל השנה, לא רק בעונת התיירות. נציגי הארגון מגיעים לבתי ספר, אוניברסיטאות ומוסדות ציבוריים ומסבירים על חיי היהודים, כחלק ממאמץ להיאבק באנטישמיות.
מאז הוקם הפרויקט, נרשמה ירידה ניכרת בתקריות אי-הבנה בין המקומיים לבין הקהילה היהודית, והאווירה הכללית נעשתה חיובית יותר. לדבריו, "גם הישראלים למדו לכבד את כללי המקומות, וגם המקומיים הפכו סובלניים יותר".
הגיע הזמן לעשות את זה גם בישראל