מבקר המדינה: ראש הממשלה ושריו כשלו בניהול העורף במלחמה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דוח ביקורת חריף על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במלחמת 'חרבות ברזל', זהו הדוח הרביעי מבין דוחות "חרבות ברזל". הדוח חושף מחדלים מערכתיים ומטיל אחריות אישית על בכירים בדרג הפוליטי.

דברי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן:

המבקר אנגלמן מציין בדו"ח הנרחב כי, "מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל. הביקורת שאנו מפרסמים היום חושפת מחדל מתמשך: במשך יותר מ-17 שנים לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום".

אנגלמן הטיל אחריות אישית על האחראים לכשלים העיקריים שעלו בביקורת. על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קבע המבקר כי לא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות, וכי "את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה".

עוד כתב המבקר בדו"ח כי ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה.

"אסור לבזבז זמן", מסכם המבקר. "על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה".

סמוך לאחר הטבח ביישובי העוטף, מבקר המדינה סייר ביישובי עוטף עזה ובצפון ונפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון. ביום 7.1.24 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שעבורם עמלים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה.

הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים – שהוסר באפריל 2025, לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ – עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו.

כעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה. בשים לב למצב שנוצר, מבקר המדינה אנגלמן החליט כי בשל חשיבותם גם של הדוחות בנושאים אזרחיים – הדוחות יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם.

הממצאים העיקריים

מחדל מתמשך לאורך 17 שנה

המבקר מתח ביקורת קשה על כך שבמשך יותר מ-17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות המתאימות לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.

הממשלה אמנם הטילה בשנת 2007 על שר הביטחון אחריות-על לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום, לרבות בעת מלחמה, אך לא הוקנו לשר הביטחון, ומכוחו גם לגופים הרלוונטיים במשרד הביטחון, או לכל גורם אחר, הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום, ובכלל זאת הסמכות לתת למשרדי הממשלה הוראות בכל הנוגע להיערכות לחירום ולניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.

כל זאת אף שבמשרד הביטחון ובצה"ל פועלים גופים העוסקים בהיבטים שונים של הנושא – רח"ל, ועדת מל"ח עליונה ופקע"ר, ואף על פי שהחסרים בהסדרת התשתית הנורמטיבית לטיפול בעורף בעת חירום הועלו בשלושה דוחות של מבקר המדינה מהשנים 2015 – 2020. בהיעדר גוף בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף בעת מלחמה, נפגעת במישרין יכולת הממשלה לספק את צורכי התושבים בזמן מלחמה.

גם פעילותם של משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי והמל"ל במהלך השנים שקדמו למלחמה לא הובילה לעיגון מחייב של הסדרה כוללת ונאותה שנותנת מענה על כלל הפערים בתחום ניהול ההיבטים האזרחיים בשעת חירום.

נתונים על הכישלון המערכתי

רשות החירום הלאומית לא פעלה

המבקר מצא כי רח"ל ופיקוד העורף (פקע"ר), הפועלים תחת משרד הביטחון לא סיפקו מענה לכלל הפערים שעלו מיד עם פרוץ המלחמה. מדובר במחדל שנמשך שנים רבות, עקב המחדל נפגע המענה הממשלתי בתקופת המלחמה. הממשלה נדרשה לעסוק במינוי גורם שיוביל ויתכלל את הפעולה האזרחית, בלא שהוכנה התשתית לפעולתו טרם המלחמה.

רשות החירום הלאומית – רח"ל, קיבלה משאבים בהיקף של 573 מיליון ש"ח במשך שש שנים (בממוצע כמעט 80 מיליון ש"ח בשנה). תקציביה של רח"ל פחתו במידה ניכרת במהלך השנים והיקף כוח האדם המועסק ברח"ל הצטמצם. פעילותה של רח"ל בשעת חירום מצומצמת, ועיקרה, מילוי משימות מטה במסגרת משרד הביטחון. המבקר קובע כי משכך היא אינה מהווה גורם לאומי, כשמה, ואינה מהווה גוף חירום לאומי בעת חירום המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף. לא הוטלה על רח"ל או על כל גורם אחר מטעם הממשלה או מטעם שר הביטחון אחריות וסמכות לתאם בזמן חירום את כלל פעילות משרדי הממשלה והגופים השונים, וממילא רח"ל לא עסקה בכך.

פיקוד העורף – לא סיפק מענה למפונים

פיקוד העורף – פקע"ר, גוף בעל משאבים גדולים ביותר (בכלל זה – משאבי כוח אדם, בשל סמכותו לגייס מילואים בעיתות חירום), מופקד על ההתגוננות האזרחית ואמון על התמיכה בעורף האזרחי בזמן חירום, הוא נדרש בידי הממשלה להקצות כוח אדם לתמיכה בפעולות רח"ל בכל הנוגע לקליטת מפונים במתקנים. בפועל, הוא לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור. פקע"ר התמקד בפינוי אוכלוסייה, במיגון ובהנחיית הרשויות המקומיות.

פורום המנכ"לים – לא קיבל החלטות בעשרות דיונים שכונסו

ההיערכות להפעלת פורום המנכ"לים בעת חירום, לפני המלחמה, הייתה חסרה, היא לא הוסדרה ולא סוכמה באופן רשמי ואף לא הובאה לידיעת המנכ"לים של משרדי הממשלה.

עד סוף דצמבר 2023 מנכ"ל משרד רה"מ כינס את פורום המנכ"לים 27 פעמים. החל מאמצע דצמבר 2023, שעה שהמדינה הייתה בעיצומה של המלחמה בצפון ובדרום, מספר התכנסויות פורום המנכ"לים היה מצומצם מאוד. משרד רה"מ לא זימן לדיוני פורום מנכ"לים נציגים של היועצת המשפטית לממשלה, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר.

פורום המנכ"לים לא קיבל החלטות ולא גיבש מענים פרטניים בנוגע לאתגרים, לחסמים ולצרכים במישור הבין-משרדי. ב-27 דיוני פורום המנכ"לים שהתקיימו בשלושת החודשים הראשונים במלחמה לא התקבלו החלטות. הפורום לא קיבל החלטות בנוגע למענה הממשלתי במתקנים לקליטת תושבים שפונו מבתיהם, היערכות משרדי הממשלה בנוגע לזירה הצפונית והמחסור בעובדים זרים, לא קיבל החלטות לבצע עבודת מטה ולא קיבל החלטות להעלות נושאים לפני הממשלה.

• 0 החלטות התקבלו ב-27 דיוני פורום המנכ"לים שהתקיימו בשלושת החודשים הראשונים במלחמה
• החל מאמצע דצמבר 2023, בעיצומה של המלחמה, מספר התכנסויות הפורום היה מצומצם מאוד

הקבינט החברתי-כלכלי לא תפקד

שבועיים אחרי פרוץ המלחמה הממשלה קיבלה החלטות להסמיך את הקבינט החברתי-כלכלי לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה, בריכוז של מנכ"ל משרד רה"מ ובתיאום עם מנכ"ל משרד האוצר, ולאחר מכן בתיאום עם משל"ט אזרחי.

המבקר מצא כי כל החלטות הממשלה בנושא לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו. "מנגנון זה עליו החליטה הממשלה לצורך לניהול התחום האזרחי של המלחמה, לא עלה על המסילה ולא יצא אל הפועל", נכתב בדוח. "הקבינט החברתי-כלכלי, בראשות שר האוצר, נמנע הלכה למעשה ממילוי התפקיד החיוני שהטילה עליו הממשלה. שר האוצר מיעט לכנס במהלך המלחמה את הקבינט; הקבינט לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי או בתכלול פעילות משרדי הממשלה במלחמה, לא עסק במכלול של צרכים רבים שהעלו לפניו נציגי שרים עוד בתחילת המלחמה, כגון בתחום התעסוקה והדיור, ולא קיבל בדיוניו החלטות מדיניות בנושאים המצויים בתחומי סמכותו".

המבקר מצא כי "במבחן התוצאה, משרד האוצר – הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה לא נתנו מענה על הקשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות שר האוצר לעניין הקמת המשל"ט האזרחי ופעילות המשל"ט האזרחי בשעת מלחמה. שר האוצר מצידו לא מימש את החלטתו בנושא. בכך נשמט למעשה הבסיס מהמנגנון שביקשה הממשלה לממש".

• רק 5 ישיבות קיים הקבינט החברתי-כלכלי שמונה לטפל בהיבטים האזרחיים הנוגעים במלחמה במהלך שנה של מלחמה

מרכז השליטה האזרחי – התפרק ללא שנמצא לא מחליף

כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמהמונה ראש משל"ט אזרחי, לאחר שלושה ימים הוא הודיע לשר האוצר כי החליט לסיים את תפקידו מאחר שמצא שאין בידי המשל"ט האזרחי את הכלים הדרושים למימוש האחריות אשר הוטלה עליו. ראש המשל"ט האזרחי מסר למשרד מבקר המדינה כי הוא סיים את תפקידו "עקב פערים משמעותיים בין תפקידיו, כפי שהוגדרו על ידי הממשלה ועל ידי שר האוצר, לבין הסביבה שבה התבקש לפעול, וכן למול הכלים, הסמכויות, כוח האדם והמשאבים שניתנו לו".

במהלך תקופת פעילותו של המשל"ט האזרחי התקיים תהליך ארוך ומורכב לאיוש המשרות שבו. משרד האוצר לא הצליח במשך חודשיים לאייש את 5 המשרות שהוקצו למשל"ט האזרחי (מלבד ראש המשל"ט). הליכי איוש המשרות התנהלו בנציבות שירות המדינה ובמשרד האוצר בלוח זמנים, אשר לא תאם את הצורך החיוני והדחוף באיוש המשרות. העיכוב באיוש המשרות נעוץ בעבודת משרד האוצר ונציבות שירות המדינה. העיכוב באישור תנאי השכר של ראש המשל"ט, הנדרש לצורך השלמת תהליך קליטתו, נעוץ בעיקר בעבודת הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה.

• רק 2 עובדים נקלטו לעבודה במשל"ט האזרחי במשך חודשיים
• כ-2.5 חודשים תקופת פעילות המשל"ט האזרחי עד שנסגר בעיצומה של המלחמה
• הצעת ראש המשל"ט להקים מערך מידע לניהול צורכי האוכלוסייה והמשק, לא בוצעה
• ניסיון להסתייע ביועצי הסברה ויח"ץ על מנת לתווך לאזרחים את פעולות הממשלה – לא צלח בגלל מגבלות מנהליות ומשפטיות
• לאחר התפטרות ראש המשל"ט וסגירת המשל"ט לא פעלו הממשלה ושר האוצר למינוי גורם מחליף

בלבול וחוסר תיאום מערכתי

מוקדי החירום:

• 48 מוקדי חירום טלפוניים הופעלו על ידי 33 גופים ממשלתיים (נכון לאפריל 2024)
• לא היה מוקד מידע אחוד וללא תיאום במתן השירות הממשלתי לאזרח

קמפיינים ממשלתיים:

• 29 גופים ממשלתיים פרסמו כ-80 קמפיינים בארבעת החודשים הראשונים
• 93 מיליון ש"ח עלות הקמפיינים ללא תיאום אחוד ורוחבי

חוסר מידע לקבלת החלטות:

• לא הייתה בידי הממשלה ומשרדי הממשלה תמונת מצב לאומית מלאה בכל הנוגע לניהול האזרחי במהלך המלחמה

האחראים לכישלון לפי המבקר

ראש הממשלה בנימין נתניהו

המבקר מטיל אחריות ישירה על ראש הממשלה: "ראש הממשלה מר בנימין נתניהו אשר כיהן בתפקיד זה ממרץ 2009 ועד פרוץ המלחמה ובמצטבר – במשך כ-13 שנים, מחויב היה לפעול להבטחת מענה על כלל החסרים המשמעותיים בהסדרים בתחום של ניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת חירום."

שר האוצר בצלאל סמוטריץ'

המבקר מפנה ביקורת חריפה במיוחד לשר האוצר: "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה".

"השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו. עקב כך, הלכה למעשה, הקבינט נמנע ממילוי תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים במהלך המלחמה".

"זאת ועוד, במבחן התוצאה, משרד האוצר – הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה – לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי ולהפעילו בשעת מלחמה, ולא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה".

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט

על גלנט מתח המבקר ביקורת חריפה: "שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, וקודמיו לא הסדירו במשך שנים את מעמדם של רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף. גופי החירום הללו לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים במהלך מלחמת חרבות ברזל. רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי, המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת המלחמה, ופקע"ר, שהוא גוף בעל משאבים גדולים ביותר, לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי שלי

"מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה באופן לקוי. היו לכך השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה."

כישלונות הגופים המקצועיים

רשות החירום הלאומית (רח"ל)

למרות תקציב של 573 מיליון ש"ח במשך שש שנים (בממוצע כמעט 80 מיליון ש"ח בשנה לכל אחת מחמש השנים הקודמות למלחמה), רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת המלחמה.

פיקוד העורף (פקע"ר)

למרות היותו גוף בעל משאבים גדולים ביותר, "פקע"ר לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור."

הפער בין התכניות למציאות

המבקר מצביע על פערים משמעותיים בין תמונת המוכנות שגובשה לפני המלחמה למציאות:

• ב-11 מתוך 15 יעדים לאומיים רמת המוכנות בתרחיש מלחמה היתה בינונית
• בפועל, לאחר פרוץ המלחמה, התגלו פערים משמעותיים במענה הממשלתי

ההמלצות והדרישות

המבקר קורא לפעולה מיידית: "אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה."

המבקר דורש:

• מינוי גוף בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף
• השלמת ההסדרה הנדרשת לצורך מתן מענה על כלל הפערים
• תרגול של פעילות המנגנון בעת שגרה על מנת לוודא שיפעל טוב בשעת חירום
• קיום הליך סדור של בקרה ומעקב בביצוע החלטותיה בנושא
• הכנת מערכת למצבי חירום עתידיים
• לבחון את תפקידיה של רח"ל, ולוודא שתוכל לפעול בשעת חירום
• לבחון את תחומי אחריותו של פיקוד העורף
• לגבש נוהל לאיוש משרות בשעת חירום בתוך זמן קצר
• לגבש נוהל לרכישות ממשלתיות בשעת חירום בתוך זמן קצר
• לבצע שינוי עומק בפורום המנכ"לים, לקבוע סדרי עבודה ולהסיר חסמים

הדוח מסתיים בקריאה דחופה: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה נרחבת מתמשכת. על כן על הדרג המדיני לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה."

זהו הדוח הרביעי מבין דוחות "חרבות ברזל" של מבקר המדינה. הדוחות הקודמים עסקו בטיפול בבריאות הנפש, הפעלת מרכזי חוסן, האסדרה של צוותי החירום היישוביים, הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה, הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי וטיפול הממשלה ביישובי הצפון והסיוע לעסקים קטנים.

תגובת לשכת שר האוצר לדו"ח מבקר המדינה

שר האוצר מצטרף לביקורת ולכשלים שמצא המבקר ומבקש לחזק את המסקנות. הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה.

לשם המחשה, בשבוע הראשון של המלחמה הורה השר להעביר 5 מיליוני ש"ח לארגון זק"א לטיפול בגופות הטבח, אך ההעברה בפועל נעשתה מס' חודשים לאחר מכן בשל הליכים משפטיים ובירוקטיים הרסניים.

לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה איפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואמיניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל, זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום ליישובי הדרום והצפון במיליארדי שקלים ועוד ועוד. הכל תוך הובלת הליכי חקיקה בכנסת, תקציב, תקנות, נהלים, מערכות מחשוב, גיוס עובדים וכד'.

ניווט המשק והכלכלה על ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם – בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהייטק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה.

תגובת משרד ראש הממשלה לדו"ח מבקר המדינה

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בעוד ממשלת ישראל משיגה הישגים היסטוריים חסרי תקדים ששינו את פני המזרח תיכון, דוח מבקר המדינה עוסק בהערות שוליים חסרות חשיבות אמיתית. ב-7 באוקטובר 2023 נכפתה על ישראל מלחמה מ-7 חזיתות.

הדוח מתעלם לחלוטין מכך שמדובר במלחמה קיומית בהיקף שלא ידעה המדינה בכל שנותיה ונפתחה ללא התראה מוקדמת וכאשר לא היו תקדימים לפעול על פיהם. ממשלת ישראל הצליחה לפעול באופן מיידי ויצרה שיטת עבודה מתאימה למצב חירום ייחודי שהתקיים. הדוח אינו מבוסס על נתונים מלאים ומעודכנים ואינו נותן שום ביטוי לעשייה האדירה של ממשלת ישראל לאורך המלחמה שמתנהלת עד היום.

במהלך המלחמה, ישראל הכתה קשות בחמאס ובחיזבאללה וחיסלה את צמרת ההנהגה שלהם, הובילה לנפילת משטר אסד בסוריה, והסירה מעליה שני איומים קיומיים מאיראן – איום הגרעין ואיום הטילים הבליסטיים. כל זאת, במקביל לניהול תוכנית לשיקום העורף וטיפול במפונים, בנפגעים ובמשפחות החטופים.

הממשלה הקצתה למשימות אלה עשרות מיליארדי ש"ח, הקימה מנהלת "תקומה" בדרום, מנהלת "תנופה" בצפון ומנהלת חטופים. כתוצאה ישירה מפעילות הממשלה, שנת הלימודים נפתחה בהצלחה כאשר 95% מתלמידי הצפון חזרו ללמוד בבתי הספר ביישוביהם, לרבות ישובים צמודי גדר.

תודות לניהול הכלכלי של הממשלה, כלכלת ישראל נשארה עוצמתית, שער השקל התחזק, הבורסה בשיא וישראל קיבלה יותר השקעות מחו"ל (מו"פ) מכל מדינה אחרת, מלבד ארה"ב. רק לפני ימים אחדים, השבועון הנודע "פורבס" דירג את מדינת ישראל בין עשר המדינות החזקות בעולם.

ראש הממשלה דוחה את המסקנות המופרכות העולות מהדוח ורואה בו כמסמך בלתי רלוונטי. התזמון בפרסום הדוח ערב הכניסה והשתלטות על העיר עזה, שהיא שלב קריטי בהכרעת החמאס, תמוהה ומעלה סימני שאלה ביחס למטרת הפרסום והמסקנות שבדוח.

ראש הממשלה נתניהו קיים את הבטחתו לשנות את פני המזרח תיכון, תוך ניהול מערכה מדינית, ביטחונית ואזרחית בנחישות ובאחריות, לשם החזרת כל חטופינו ומימוש יתר מטרות המלחמה.

תגובת משרד המבקר לתגובת משרד רה"מ

משרד מבקר המדינה הגיב לתגובת משרד ראש הממשלה ולאמירות הקשות של ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הדוח שפורסם היום מתמקד בניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל. תוצאות הפערים והכשלים בדוח זה באו לידי ביטוי באיכות המענה שסיפקה הממשלה לתושבי ישראל בשורה ארוכה של תחומים. על ראש הממשלה לפעול לתיקון הליקויים שפורטו בדוח".

"משרד מבקר המדינה מצוי בתהליכי ביקורות רבים בכל הנוגע לטיפול הממשלתי בתחומים האזרחיים, לצד ביקורות על ליבת הכשל שקדם לטבח 7.10. עם השלמתם הדוחות יתפרסמו לציבור. מבקר המדינה וצוותי הביקורת ימשיכו במילוי תפקידם הציבורי חרף ההתקפה מצד ראש הממשלה, יו"ר האופוזיציה וגורמים מבוקרים אחרים בעת האחרונה.  ביקורת על פעולתם של כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי,  תימשך כפי שהודיע המבקר מהרגע הראשון".