מסמכים מודלפים חושפים: ישראל ו-6 מדינות ערב ניהלו שיתוף ביטחוני סודי במהלך מלחמת עזה. המסמכים המסווגים מגלים שיתוף פעולה חסר תקדים מאחורי הקלעים, כשמנהיגים ערבים גינו בפומבי את ישראל אך קיימו פגישות צבאיות סודיות בתיווך ארה"ב.
במשך שלוש השנים האחרונות, בתיווך ארצות הברית, נפגשו בכירים צבאיים מישראל ושש מדינות ערב בסדרה של פגישות תכנון בבחריין, מצרים, ירדן וקטר. מסמכים מסווגים שהודלפו לאחרונה ונבדקו על ידי "הוושינגטון פוסט" והקונסורציום הבינלאומי לעיתונאים חוקרים (ICIJ) חושפים את היקף שיתוף הפעולה חסר התקדים, שנועד בעיקר להתמודד עם האיום האיראני.
השיתוף, שקיבל מהצבא האמריקאי את הכינוי "מבנה הביטחון האזורי", כלל את ישראל, קטר, בחריין, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. כווית ועומאן צוינו במסמכים כ"שותפות פוטנציאליות" שקיבלו תדרוכים על הפגישות. המסמכים, שנכתבו בין 2022 ל-2025, מתעדים שיתוף פעולה שהתרחש הן לפני והן במהלך מלחמת ישראל בעזה שפרצה באוקטובר 2023.
האיום האיראני כמניע מרכזי
חמש מצגות פאוורפוינט של הפיקוד המרכזי האמריקני (CENTCOM) מראות כי האיום שמציבה איראן היה הכוח המניע מאחורי החיזוק של הקשרים. מסמך אחד מתאר את איראן ומיליציות בעלות בריתה כ"ציר הרוע", ואחר כולל מפה עם טילים מוצבים מעל עזה ותימן, שם מחזיקים בעלי ברית איראניים בשלטון.
גנרל קנת' "פרנק" מקנזי, מפקד CENTCOM לשעבר, תיאר בשנת 2022 את השותפות בעדות בקונגרס כמאמץ "הבנוי על המומנטום של הסכמי אברהם" – ההסכמים שהקימו קשרים דיפלומטיים בין ישראל למרוקו, איחוד האמירויות ובחריין.
מערכת הגנה אווירית משותפת
כחלק משיתוף הפעולה ההדוק, הוקמה תוכנית הגנה אווירית להתמודדות עם טילים ומזל"טים איראניים, שעברה מתיאוריה למציאות במהלך שלוש השנים האחרונות. ישראל והמדינות הערביות חתמו על התוכנית בכנס ביטחון ב-2022, והסכימו לתאם תרגילים צבאיים ולרכוש את הציוד הנדרש. עד 2024, CENTCOM הצליח לחבר רבות ממדינות השותפות למערכותיו, מה שמאפשר להן לספק נתוני מכ"ם וחיישנים לצבא האמריקאי, ובתמורה לצפות בנתונים המשולבים של השותפות.
מסמך תדרוך ציין כי שש משבע המדינות השותפות מקבלות תמונה אווירית חלקית של האזור דרך מערכות משרד ההגנה, וששתי מדינות משתפות את נתוני המכ"ם שלהן דרך טייסת של חיל האוויר האמריקאי.
קטר בלב הסתירה
קטר, שבירתה הותקפה לפני כחודש על ידי טילים ישראליים שכוונו למנהיגי חמאס, הייתה אחת המדינות שחיזקו בשקט את קשריהן עם צה"ל. במאי 2024 התכנסו בכירים צבאיים ישראלים וערבים בבסיס אל-עודייד, מתקן אמריקאי מרכזי בקטר. מסמך תכנון לאירוע מראה כי המשלחת הישראלית תוכננה לטוס ישירות לבסיס, תוך עקיפת נקודות הכניסה האזרחיות של קטר כדי למנוע חשיפה ציבורית.
עם זאת, מערכת ההגנה האווירית לא הצליחה להגן על קטר מפני התקיפה הישראלית. מערכות הלוויין והמכ"ם האמריקאיות לא סיפקו אזהרה מוקדמת, כפי שהסביר סגן אלוף דרק פראנס מחיל האוויר האמריקאי, מכיוון שמערכות אלה "בדרך כלל מתמקדות באיראן ובאזורים אחרים מהם אנו מצפים שתגיע תקיפה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו התנצל בפני קטר ב-29 בספטמבר על התקיפה, לאחר לחץ של ממשל טראמפ, והתחייב שלא לבצע תקיפות כאלה בעתיד.
תפקיד מרכזי לסעודיה
אף על פי שלקטר ולסעודיה אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, המסמכים מראים את התפקיד החשוב מאחורי הקלעים ששיחקו שתי מדינות המפרץ. סעודיה מילאה תפקיד פעיל בשיתוף פעולה זה, ושיתפה מודיעין עם ישראל ושותפות ערביות במגוון רחב של נושאי ביטחון. בפגישה ב-2025, גורם סעודי וגורם מודיעין אמריקאי סיפקו "סקירת מודיעין" לשותפים על התפתחויות פוליטיות בסוריה, כולל התפקיד של רוסיה, טורקיה וכוחות כורדים.
אימונים נגד מנהרות ומבצעי מידע
בפגישה בינואר 2025 בפורט קמפבל שבקנטקי, אימנו כוחות אמריקאיים שותפים כיצד לאתר ולנטרל איומים הנשקפים ממנהרות תת-קרקעיות – כלי מרכזי שבו משתמש חמאס נגד צה"ל ברצועת עזה. מסמך אחר מתאר שותפים משש מדינות המשתתפים באימון להשמדת מנהרות תת-קרקעיות.
אנשי CENTCOM הובילו גם פגישות תכנון לשיגור מבצעי מידע כדי להתמודד עם הנרטיב האיראני שהיא המגנה האזורית של הפלסטינים, ולהפיץ במקום זאת "נרטיב של שגשוג ושיתוף פעולה אזורי".
גינויים פומביים מול שיתוף פעולה סודי
בעוד שיתוף הפעולה הביטחוני התרחב מאחורי דלתיים סגורות, מנהיגים ערבים גינו בחריפות את מלחמת ישראל בעזה. מנהיגי מצרים, ירדן, קטר וסעודיה אמרו שהקמפיין הישראלי מהווה רצח עם. אמיר קטר כינה באסיפה הכללית של האו"ם בספטמבר את הסכסוך "מלחמת רצח עם המתנהלת נגד העם הפלסטיני" והאשים את ישראל בהיותה "מדינה עוינת לסביבתה, שותפה לבניית מערכת אפרטהייד". משרד החוץ הסעודי גינה את ישראל באוגוסט על מה שתיאר כ"הרעבה" ו"טיהור אתני" של פלסטינים.
מתוך התחשבות ברגישויות פוליטיות, המסמכים מציינים כי השותפות "אינה יוצרת ברית חדשה" וכי כל הפגישות ייערכו "בסודיות".
תוכניות לעתיד והקשר להסכם עזה
מתכנני CENTCOM עובדים על טיפוח קשרים הדוקים יותר בשנים הקרובות. מסמך תדרוך משנת 2024 דימיין את יצירת "מרכז סייבר משולב למזרח התיכון" עד סוף 2026 שישמש כמטה לחינוך ותרגילים בפעולות סייבר הגנתיות.
עם הסכם הפסקת האש בעזה, שיתוף הפעולה עשוי למלא תפקיד מעשי. גורמים אמריקאיים הודיעו כי 200 חיילים אמריקאיים יישלחו לישראל לתמוך בהסכם, ואליהם יצטרפו חיילים ממספר מדינות ערב. כל המדינות הערביות המעורבות בשיתוף הפעולה הביטחוני הביעו תמיכה בתוכנית בת 20 הסעיפים של טראמפ לסיום המלחמה, הקוראת למדינות ערב להשתתף בפריסת כוח בינלאומי בעזה. עם זאת, בהצהרה משותפת, המדינות נמנעו מלהתחייב בפומבי לפריסת כוחות צבאיים משלהן.
אנליסטים ביטחוניים אמרו שמדינות המפרץ עשויות לספק תמיכה כלכלית ודיפלומטית לכוח בינלאומי בעזה, אך ככל הנראה ימנעו מלהתחייב בכוחות צבאיים למשימה המורכבת והמסוכנת. "יש הרבה דאגה במדינות המפרץ ממה שישראל משוחררת מאילוצים עומדת לעשות", אמר תומאס ג'ונו, פרופסור באוניברסיטת אוטווה, "אבל במקביל, הן מסתמכות על ארה"ב כערבה לביטחונן, והן גם מודאגות מאוד מאיראן".
גורמים בסנטקום, בישראל ובשש המדינות הערביות המשתתפות סירבו להגיב לדיווח.




















