הבצורת הקשה ביותר זה יותר משישה עשורים מחריפה את משבר המים באיראן, והמדינה נאלצת לנקוט צעדים דרמטיים כדי להתמודד עם המחסור. עיריית טהראן הודיעה לאחרונה על קיצוב מים בבירה – כולל הפחתת לחץ בשעות הלילה וניתוקים יזומים – ובימים האחרונים דווח כי גם במשהד, העיר השנייה בגודלה באיראן, המצב הגיע לנקודת שפל קיצונית.
לפי דיווחים בתקשורת המקומית, מאגרי הסכרים המספקים מים למשהד – עיר בת כ-4 מיליון תושבים הנחשבת לאחד המרכזים הדתיים החשובים באיראן – ירדו לפחות מ-3% מהקיבולת. חוסין אסמאעיליאן, מנכ"ל חברת המים והביוב של משהד, הזהיר כי "ניהול הצריכה כבר אינו המלצה – זו חובה מוחלטת".
לדבריו, בעוד שצריכת המים בעיר עומדת על כ-8,000 ליטרים בשנייה, רק 1,000–1,500 ליטרים מגיעים בפועל מהסכרים. "אם הציבור יצליח להפחית את הצריכה בכ-20%, ייתכן שנעבור את החודשים הקרובים ללא קיצוב נוסף", אמר, אך הדגיש: "המצב מעולם לא היה חמור כל כך".
בצפון-מזרח המדינה, המחוז שבו שוכנת משהד, נרשמה ירידת גשמים של פחות מ-0.4 מ"מ מאז תחילת העונה – ירידה דרמטית לעומת 30 מ"מ בתקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מדגישים את מצבו הקשה של משק המים ברחבי איראן. המצב בטהראן אינו טוב יותר: חמישה מהסכרים המרכזיים שמזינים את הבירה נמצאים ברמות "קריטיות", ואחד מהם כבר התרוקן לחלוטין. בסוף השבוע הזהיר נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, כי אם לא ירדו גשמים בטווח הקרוב – "ייתכן שניאלץ לפנות את טהראן". עם זאת, הוא לא פירט כיצד ניתן יהיה לפנות עיר של יותר מ-10 מיליון תושבים.
הבצורת, יחד עם ניהול לקוי של משאבי המים לאורך השנים, מציבה את איראן בפני אתגר קיומי. אם לא תימצא דרך מיידית לשיפור המצב, צפויות הרשויות להחריף עוד יותר את הצעדים – עם השלכות ישירות על חיי התושבים.
מצב ביש אין פתרון זה אמור להביא לקריסת המשטר לבסוף
איך אומרים הקש ששבר את גב הגמל