בג"ץ הכריע: המינוי של יריב לוין בוצע בסמכות – אבל מבוטל; זה הפתרון שנמצא

חמישה ימים אחרי הדיון הארוך בבג"ץ בעתירות נגד מינויו של השופט אשר קולה על ידי שר המשפטים, ונגד העברת סמכויות היועמ"שית לידי פרקליטות המדינה. שלושת שופטי בג"ץ הכריעו כי מינויו של השופט בדימוס אשר קולה, המשמש כנציב התלונות על שופטים מבוטל, למרות שמינויו על ידי שר המשפטים בוצע בסמכות.

ביטול מינויו של קולה בוצע פה אחד על ידי שלושת השופטים, בשל בעיה חוקית של עיסוק נוסף במקביל לעבודתו כנציב התלונות על השופטים. עם זאת, בית המשפט קבע כי בנסיבות החריגות של המקרה – שר המשפטים מוסמך להעביר את תפקיד הפיקוח לגורם מחוץ לפרקליטות, תוך קביעת מגבלות נוקשות.

רקע לעתירות

הפרשה החלה בחקירה בשל חשד לביצוע עבירות על ידי חיילים כלפי מחבלים הכלואים בבסיס שדה תימן. בהמשך הודלפו לתקשורת סרטונים ממצלמות האבטחה של הבסיס. בדיקה שנערכה בצה"ל בפיקוח המשנה לפרקליט המדינה לא מצאה "ולו אינדיקציה ראשונית" למקור ההדלפה.

ב-31 באוקטובר 2025 שלחה הפרקליטה הצבאית הראשית מכתב התפטרות לרמטכ"ל, ובו הודיעה כי היא אישרה את הדלפת הסרטון לתקשורת. בעקבות זאת נקבע כי היועצת המשפטית לממשלה והכפופים לה מנועים מליווי ופיקוח על החקירה, משום שהם עצמם עשויים להידרש למסור עדות.

בעקבות המניעות, החליט שר המשפטים להעביר את תפקיד הפיקוח על החקירה לנציב תלונות הציבור על שופטים. אולם בג"ץ קבע כי החלטה זו אינה יכולה לעמוד, משום שסעיף 11(א)(1) לחוק נציב התלונות על שופטים קובע איסור גורף על הנציב לעסוק בכל משרה או עיסוק אחר.

בג"ץ קבע: היועמ"שית והפרקליטות בניגוד עניינים

השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת העיקרית שאליה הצטרפו השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, קבעה כי מדובר ב"סיטואציה חריגה ביותר" ו"נסיבות קיצוניות ונדירות". לדבריה, העובדה שבכירים ביותר בפרקליטות, כולל היועמ"שית ופרקליט המדינה, היו מעורבים באירועים הנחקרים ועשויים להעיד – מצדיקה חריגה מוגבלת ומתוחמת מהכלל שלפיו אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות פליליות.

המגבלות שנקבעו לזהות הגורם שימונה על ידי לוין

בית המשפט קבע מספר מגבלות נוקשות להחלטה עתידית של השר:

ראשית, ככלל יש להעביר סמכות ליועץ המשפטי של משרד המשפטים, ורק בנסיבות קיצוניות כבענייננו ניתן לחרוג.

שנית, העברת הסמכות צריכה להיעשות לעובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית.

שלישית, לא ניתן להעביר סמכות לעובד מדינה בעל שיוך פוליטי, בעבר או בהווה.

רביעית, לא תופעל הסמכות כאשר מושא החקירה הוא גורם פוליטי.

השופטת וילנר הדגישה כי "תם ולא נשלם – אין בפסק הדין כדי להביע הכרעה בשאלת זהות האדם שיבוא בנעליה של היועמ"שית". היא הביעה צער על כך שהצדדים לא הגיעו להסכמות, וציינה כי "לא מאוחר לשוב ולהזכיר את ההצעה שניתנה במהלך הדיון כי ימונה שופט מחוזי מכהן או שופט עליון בדימוס".

השופט שטיין הזהיר בחוות דעתו מפני "פוליטיזציה של המשפט הפלילי", וקבע כי על השר למנות "משפטן בכיר בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי, נקי מאינטרסים אישיים ומהשפעות פוליטיות".