מבקר המדינה חושף: בזבוזים, גירעונות והעסקת מקורבים בבחירות המקומיות

דוח חריף שפרסם היום מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצביע על שורה ארוכה של ליקויים חמורים בהתנהלות הכספית של סיעות ומועמדים בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר 2024. מהדוח עולה תמונה מדאיגה של בזבוז כספי ציבור, ניפוח הוצאות, העסקת קרובי משפחה וצבירת גירעונות בהיקפים חריגים.

הביקורת בחנה את חשבונותיהן של 1,379 סיעות מקומיות ו-102 מועמדים לראשות רשויות. מבקר המדינה קבע דוחות שאינם חיוביים ל-646 סיעות ול-41 מועמדים, וכתוצאה מכך נשללה מהם יתרת מימון ממלכתי בסכום כולל של כ-3.7 מיליון שקלים.

עוד עולה מהדוח כי 515 סיעות ו-30 מועמדים סיימו את מערכת הבחירות בגירעון כספי מצטבר של כ-37.2 מיליון שקלים, כאשר עשרות סיעות רשמו גירעונות של למעלה מ-100 אלף שקלים כל אחת.

אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע להוצאות בלתי סבירות שנרשמו בחשבונות הבחירות. בין היתר תועדו שיפוצים בדירות ששימשו מטות בחירות, רכישת ציוד יקר סמוך ליום הבחירות ואף לאחריו, הוצאות דלק ונסיעות בהיקפים חריגים, וכן הוצאות חריגות על מזון, כיבוד ואף מופעים לילדים ומתנות. במקרים אלו בחר המבקר שלא להכיר בהוצאות, וחלק מהסיעות אף ספגו סנקציות כספיות.

הדוח עסק גם בהתנהלות מפלגות הכנסת שהעמידו סיעות בת בבחירות המקומיות. 15 סיעות קיבלו מקדמות מימון בסך כולל של כ-293 מיליון שקלים, אך לאחר הבחירות נדרשו 12 מהן להשיב עודפים בהיקף של כ-60 מיליון שקלים. חלק מהסיעות השיבו את הכסף במלואו, ואחרות פרסו את ההחזר על חשבון מימון המפלגות השוטף – מהלך שמבקר המדינה הגדיר כמנגנון בעייתי של “מימון ביניים”.

עוד קבע המבקר כי החוק הקיים מעניק יתרון מובנה לסיעות הכנסת על פני סיעות מקומיות עצמאיות, ופוגע בשוויון בין המתמודדים. אנגלמן קרא למחוקק לבחון מחדש את מנגנון המקדמות ואת הטיפול בגירעונות, כדי למנוע הישנות של כשלים דומים בעתיד.

ממצא חמור נוסף נוגע להעסקת מועמדים ובני משפחותיהם בכספי המימון. המבקר הבהיר כי מעתה אין להעסיק מועמדים עצמם בשכר מכספי הבחירות, וכן קבע איסור ברור על העסקת קרובי משפחה של מועמדים ובעלי תפקידים, הן בבחירות לרשויות המקומיות והן בבחירות לכנסת.

לבסוף ציין הדוח מקרים שבהם ראשי רשויות מכהנים עשו שימוש אסור בנכסי עירייה לצורכי תעמולת בחירות. אף שבחלק מהמקרים הושבו הכספים בדיעבד, הבהיר המבקר כי שימוש חוזר בנכסי ציבור עלול להביא בעתיד לקביעת דוחות שליליים ולסנקציות חמורות יותר.