הוויכוח בין השר לביטחון לאומי לבין שר המשפטים סביב חוק עונש מוות למחבלים נמשך מזה שבועות. לוין טען כי קידום החוק במתכונתו הכללית עלול לפגוע באישור המשפטי לחוק המיוחד שנועד לטפל במחבלי הנוח'בה, וכי יש להבחין בין ההסדרים הכלליים לבין ההסדרים שנקבעו באופן ייחודי לאירועי 7 באוקטובר.
מסמך פנימי שהגיע לידי גורמים משפטיים מצביע על שורה של כשלים וסתירות בין שתי ההצעות. הפער המרכזי נוגע לחשש מפגמים חוקתיים: אם החוק הכללי ייפסל בבג"ץ בשל בעיות מהותיות, הדבר עלול לגרור פסילה גם של סעיפים פרוצדורליים שיחולו על ההליכים המיוחדים. מצב כזה עשוי לאפשר לסנגורי המחבלים לטעון לפגמים מהותיים בהליך ולהביא לביטולו.
בנוסף, מומחים מזהירים כי החלת הסדרים רחבים על כלל המחבלים פוגעת בייחודיות של אירועי השבעה באוקטובר ובמעמד המיוחד שניתן להם בחקיקה.
נקודת מחלוקת נוספת נוגעת לסעיף 6 בהצעה, הקובע כי עונש המוות יבוצע בתוך 90 ימים. לפי הניתוח המשפטי, שר המשפטים לוין העדיף שלא לקבוע תקופה מוגדרת, כדי להותיר לדרג המדיני שיקול דעת מלא בתזמון הביצוע. קביעת לוח זמנים קשיח עלולה למנוע מהממשלה להשתמש בעיתוי ביצוע גזר הדין ככלי מדיני או אסטרטגי.
הנוסח החדש של החוק, שהושמטה ממנו ההתייחסות הישירה לאירועי 7 באוקטובר, משקף ניסיון להגיע להבנות בין השרים, אך המסמך המשפטי מעלה חשש כי הבעיות החוקתיות טרם נפתרו.





















אם לא יהיה לחוק זמן קצוב הוא לא יקרה, החוק צריך לחול על כולם כי כולם עם אותה כוונה וכל מחבל שרצח לפני שמחת תורה או אחרי שמחת תורה היה עושה את מה שחברים שלו עשו בשמחת תורה, אז אותו עונש צריך לחול גם עליו, תליה ברחובה של עיר כמו שאסתר ביקשה על המן ובניו וביאר המלבי,ם כדי לגרום הרתעה ופחד לאויבינו.