דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) מותח ביקורת חריפה על אופן השימוש שעשתה משטרת ישראל באמצעי האזנה ומעקב טכנולוגיים מתקדמים, וקובע כי בחלק מהמקרים הופעלו הכלים ללא הסדרה חקיקתית עדכנית, נהלים סדורים ולעיתים גם ללא אישורים משפטיים מספקים.
על פי הדוח, בשנים 2016–2021 חלה עלייה משמעותית בהיקף השימוש באמצעים טכנולוגיים לאיסוף מידע, ובהם האזנות סתר ואיסוף נתוני תקשורת. המבקר, מתניהו אנגלמן, קובע כי הכלים, שנועדו להתמודד עם פשיעה מתוחכמת, הפכו לחלק שגרתי מעבודת המשטרה – מבלי שהמסגרת המשפטית עודכנה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות.
בדוח נכתב כי מנגנוני הפיקוח והאישור המשפטי לא פעלו באופן עקבי, ובמקרים מסוימים התקבלו החלטות רגישות על בסיס חוות דעת פנימיות בלבד, ללא דיון מעמיק ברמה המוסדית. במקרים אחרים, ההכרעות התקבלו באיחור של שנים או ללא נימוק משפטי ברור, מה שיצר עמימות מתמשכת באשר לגבולות המותר והאסור.
המבקר מזהיר כי שימוש באמצעים חודרניים ללא גבולות משפטיים ברורים עלול לפגוע בזכויות יסוד, ובראשן הזכות לפרטיות, וכן לערער את תקינות ההליך הפלילי והזכות להליך הוגן. לדבריו, חוסר האיזון בין צורכי האכיפה לבין שמירה על ערכים דמוקרטיים עלול להוביל ל״השלכות קיצוניות״ – או פגיעה חמורה בזכויות האזרח, או היחלשות יכולת המדינה להיאבק בפשיעה.
פרסום הדוח מגיע על רקע פרשת פגסוס והעיכוב המתמשך בעבודת ועדת הרוגלות, שאמורה לבחון את השימוש בכלי סייבר על ידי גופי האכיפה. ועדה זו הוקמה ב־2023, אך דיוניה טרם התקדמו באופן מלא.
מבקר המדינה קורא בדוח לפעולה מיידית של כלל הגורמים הרלוונטיים – המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות והדרג המדיני – לצורך חקיקה עדכנית וברורה, שתגדיר את סמכויות השימוש באמצעים טכנולוגיים, תציב גבולות ברורים ותעגן מנגנוני פיקוח אפקטיביים.
תגובת המשטרה:
מהמשטרה נמסר כי כלל הפעולות שנבדקו בוצעו על פי חוק, מכוח צווים שיפוטיים ובהתאם לפרשנות משפטית. עוד נמסר כי הדוח עוסק בעיקר באירועים מהשנים 2016–2021, שנבחנו כבר במסגרת ועדת מררי, וכי לקחיה יושמו בשנת 2023. המשטרה הוסיפה כי פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים, וכי היעדר חקיקה מותאמת וכלים טכנולוגיים פוגע ביכולתה להיאבק בפשיעה החמורה.
