נאומו של מזכ”ל חיזבאללה נעים קאסם, שבו נמנע מהתחייבות ברורה אך הבהיר כי הארגון “אינו ניטרלי”, הצית סערה פוליטית וציבורית רחבה בלבנון. אף שקאסם לא הכריז על התערבות מיידית בעימות אזורי, העמימות שהותיר עוררה חשש כבד כי לבנון עלולה להיגרר לעימות נוסף – בניגוד לרצון המדינה.
לפי דיווח בערוץ אל-חדת’ הסעודי, גורמים בנשיאות לבנון הביעו כעס חריג בעקבות הנאום והבהירו כי “האיום בפתיחת חזית לבנונית הוא חציית קו מסוכנת”. לדבריהם, הנשיאות לא תאפשר לגרור את הלבנונים ל“מלחמות של אחרים”, והאחריות תוטל על מי שינסה לעשות זאת.
גם במערכת הפוליטית נשמעו קולות חריפים. חבר הפרלמנט מטעם הפלנגות הנוצריות, סאמי ג’ומאייל, כתב ברשת X: “אם אתה רוצה להגן על אדונך – לך אליו. אם אתה רוצה להתאבד, תתאבד לבד, אבל עזוב את לבנון”.
ברשתות החברתיות התעורר גל לעג וביקורת. המשפיענית הלבנונית סאבין יוסף פרסמה סרטון שבו תקפה את קאסם בחריפות: “הטון מגיע ממרתף, בזמן שהמציאות חוטפת מכות מלמעלה”. לדבריה, נאומיו מציגים “עמידה איתנה כלפי חוץ – ופחד קיומי מבפנים”.
גם עיתונאים ואנשי ציבור הצטרפו לביקורת. העיתונאי סימון אבו פאדל תהה כיצד איש דת “מסכן את עמו ואת משפחתו בלי יראה מאלוהים”, ואילו חבר הפרלמנט מישל מועווד האשים את קאסם בכך שהוא “מציב את לבנון לשירות המשטר האיראני על חשבון חיי הלבנונים”.
בנאומו טען קאסם כי איומים על מנהיג איראן הם איום רחב על “מיליונים ואף עשרות מיליונים של מאמינים”, והבהיר כי חיזבאללה מחויב להיערך לכל תרחיש. עם זאת, הדגיש כי מועד ואופי הפעולה ייקבעו “בעיתוי המתאים” ובהתאם לאינטרסים – אמירה שהגבירה עוד יותר את החשש בלבנון מהסלמה עתידית.




















