המהלך של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להטיל על שליחיו הבכירים, סטיב וויטקוף וג׳ארד קושנר, לנהל במקביל שתי מערכות משא ומתן מרכזיות, סביב תוכנית הגרעין האיראנית והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מעורר ביקורת גוברת בקרב גורמים דיפלומטיים ומומחים למדיניות חוץ.
ברקע, לפי הערכות שונות שפורסמו בסוכנות הידיעות רויטרס, עומדת גם שאיפתו של טראמפ להשיג הישגים מדיניים משמעותיים שיוכלו לחזק את מעמדו הבינלאומי ואף לתמוך במרדף אחר פרס נובל לשלום.
במהלך יום אינטנסיבי בז׳נבה עברו השליחים האמריקנים כמעט ללא הפסקה בין השיחות עם איראן לבין המגעים בין מוסקבה לקייב, צעד שהוביל לתהיות לגבי יכולתם להתמודד עם שני משברים מורכבים בו זמנית.
גורמים ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס תיארו את המצב כ"מעין חדר מיון עם שני חולים במצב אנוש ורופא אחד", והזהירו מפני עומס יתר שעלול להקטין את הסיכוי לפריצות דרך.
איראן הייתה התחנה הראשונה במאמץ הדיפלומטי, כאשר השיחות התקיימו תחת אבטחה כבדה בשני מוקדים שונים בעיר. לאחר יותר משלוש שעות של מגעים עקיפים בין הצוות האמריקני לבין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י, בתיווך עומאן, שני הצדדים דיברו על "התקדמות מסוימת", אך לא על הסכם קרוב שיפתור את המחלוקת סביב תוכנית הגרעין.
מומחים מעריכים כי טראמפ, שהרבה להתגאות בכך שהביא לסיום עימותים בשנה הראשונה לכהונתו השנייה, מבקש להוסיף הישגים בינלאומיים נוספים לרשימה. אחד המבקרים אמר כי נראה שהנשיא "מתמקד יותר בכמות מאשר באיכות", במקום בעבודה הדיפלומטית הממושכת והמדוקדקת הנדרשת במצבים מורכבים. לדבריהם, עצם ניהול שתי זירות משבר מרכזיות באותו זמן עשוי לנבוע מהשאיפה להציג הישגים מהירים בזירה הבינלאומית.
לאחר השיחות עם האיראנים עבר הצוות האמריקני ישירות למלון שבו התקיימו המגעים בין רוסיה לאוקראינה, במסגרת ניסיון לקדם את סיום המלחמה באירופה. אולם הציפיות לפריצת דרך שם הוגדרו כנמוכות מאוד, וגורמים אזוריים אף הטילו ספק בכנות המאמצים האמריקניים, בין היתר בשל ריבוי המשימות שהוטלו על השליחים.
