חילול הקודש: בג"ץ האיץ את קידום הרחבה הרפורמית בשריד בית מקדשנו הכותל המערבי

סערה ציבורית ופוליטית בעקבות החלטת ביניים של בית המשפט העליון, שקבע כי החלטת ועדת השרים משנת 2018 בנוגע להסדרת רחבת התפילה הדרומית בכותל המערבי נותרה בתוקף – והורה לגורמי המדינה לפעול במהירות לקידום ההיתרים והעבודות במקום.

ההחלטה ניתנה בהרכב השופטים יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז, ומתמקדת בהסרת החסמים הבירוקרטיים בדרך למימוש התוכנית. על פי ההחלטה, אם נדרש אישור מחודש של מנהל רשות העתיקות – עליו להינתן בתוך 14 ימים, ולאחר מכן יוגשו בקשות להיתרי בנייה.

עוד נקבע כי אם לא תתקבל החלטה תכנונית בתוך 45 ימים, ייחשב הדבר כסירוב ויוגש ערר בתוך 14 ימים נוספים. המדינה ועיריית ירושלים חויבו לעדכן את בית המשפט בתוך 90 יום על ההתקדמות.

כיום פועלת בחלקו הדרומי של הכותל רחבת “עזרת ישראל”, המוגדרת כמבנה זמני מעץ ומתכת ואינה נושקת לאבני הכותל עצמן. העתירות ביקשו לקדם את יישום המתווה שאושר בעבר, הכולל הפיכת המתחם לרחבת קבע מרוצפת אבן, הסדרת דרכי גישה ותשתיות, והרחבתו עד סמוך לאבנים הקדושות.

הרחבה המתוכננת צפויה להשתרע על שטח של כ-900 מ"ר, המוערך בכ-70% משטח רחבת הגברים, ותאפשר תפילה מעורבת ללא מחיצה. ניהול המקום אמור להיות מופקד בידי נציגי הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים, תוך תקצוב ממשלתי שנתי.

על רקע ההחלטה, מתגברות הקריאות לקדם במהירות את הצעת “חוק הכותל” שהגיש ח"כ אבי מעוז, שנועדה לעגן בחקיקה את סמכויות הניהול במקומות הקדושים ליהודים ולהגדיר את גבולות ההתערבות המשפטית בנושא.