הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הערב נתונים המשרטטים תמונת מצב מורכבת של המשק הישראלי תחת המערכה הצבאית. מדד המחירים לצרכן רשם בחודש מרץ עלייה של 0.4%, ובכך השלים עלייה שנתית של 1.9%. למרות הזינוק החודשי, האינפלציה בישראל נותרת כעת בטווח היעד של בנק ישראל, הישג משמעותי בהתחשב באתגרי המדידה והלחימה.
את העלייה במדד הובילו התייקרויות חדות בסעיפי המזון והצריכה הבסיסית. מחירי הירקות הטריים זינקו ב-5.2%, כאשר העגבניות לבדן רשמו קפיצה של 15.8%. גם סעיפי ההלבשה (3.0%) והדיור (0.5%) תרמו לעלייה, לצד התייקרות במחירי הדלק והנסיעות לחו"ל. מנגד, ירידות מחירים נרשמו בסעיפי הריהוט והציוד לבית, שסיפקו מעט הקלה לצרכנים.
בזמן שסל הצריכה מתייקר, שוק הנדל"ן מציג מגמה הפוכה של התקררות. מחירי הדירות בישראל ירדו ב-1.7% בחישוב שנתי, כאשר מחוז תל אביב מוביל את המגמה עם ירידה של 5.1% במחירים. גם במחוז המרכז נרשמה ירידה של 3.1%, בעוד שבירושלים נרשמה דווקא עלייה שנתית של 4%. מחירי הדירות החדשות רשמו ירידה שנתית של 3.9%.
שוק השכירות ממשיך להכביד על הכיס, במיוחד עבור אלו שנאלצו לעבור דירה בתקופה זו. בעוד ששוכרים שחידשו חוזה קיימים שילמו 2.2% יותר, שוכרים חדשים נתקלו בעלייה חדה של 5.9%. נתון זה מצביע על ביקוש קשיח לדיור למרות אי-הוודאות הביטחונית והכלכלית ששוררת במשק.
ענף הבנייה עצמו מתמודד עם עליות בעלויות הייצור. מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.2% החודש, כאשר בחישוב שנתי מדובר בעלייה של 2.1%. הזינוק העיקרי מגיע מצד שכר העבודה בענף, שעלה ב-4.4% בשנה האחרונה. במקביל, נרשמו התייקרויות בחומרי גלם כמו פלדה וצמנט אפור, בעוד שמחירי הברזל לבנייה דווקא ירדו ב-2.6%.
הלמ"ס מציינת כי המדד הנוכחי חושב תחת תנאים חריגים בעקבות מבצע "שאגת הארי". למרות הלחימה, סוקרי הלמ"ס הצליחו להגיע לשיעור פקידה של 86%, תוך שימוש במתודולוגיות מתקדמות ונתונים מקוונים. חלק מההוזלות במדד הושפעו מהטבות זמניות של הרשויות המקומיות, כמו מתן חנייה חינם בערים רבות, שסייעו למתן את עליית המדד הכללי.
