הצהרות הדוברות הרשמיות של המשטרה מנסים לשדר נחישות וכי הושגה שליטה מלאה באירוע בתוך 8 דקות.
אך המציאות שנחשפת מאחורי הקלעים של המחאה על יד ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, מספרת סיפור אחר.
מתברר כי היתה ניידת עם נשי שוטרי סיור שהיו בקרבת מקום, שלא הופיעו בשטח כדי לא להיגרר לתוך עימות אלים ומסוכן.
נראה כי במשטרה ממש לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהעימותים הללו, וכי החשש המשטרתי מפני אובדן שליטה והתלקחות רחבה הניע שורה של החלטות חריגות בשטח.
הפער בין הפיקוד המקומי בשטח לבין הנרטיב הרשמי התגלה ברגעי העיכוב של אוטובוס העצורים מהזירה. הכתובת הטבעית והמתבקשת לקליטת העצורים הייתה אמורה להיות תחנת גוש עציון, שהאירוע התרחש תחת גזרתה המבצעית.
אלא שאתמול נחשף כי מפקדי התחנה סירבו בתוקף לקבל את העצורים החרדים. הסיבה לכך היא הפחד הממשי של הפיקוד המקומי מעימותים נוספים. מאחר שתחנת גוש עציון נמצאת בשולי העיר העיר החרדית ביתר עילית,
המפקדים חששו באופן ישיר כי הבאת עשרות העצורים לתחנה תצית גל מהומות ענק והפרות סדר בתוך העיר, ובתחנת המשטרה.
בעקבות החשש המובהק מהסלמה ומהרחבת העימותים, הוסט האוטובוס מתחנת גוש עציון לתחנת קריית ארבע.
גורמים בארגון הסבירו את ההחלטה הטקטית שלא להתעמת מיד עם ההמון.
"אי אפשר לצפות משני שוטרים לעמוד מול 60 אנשים. לא הפקרנו את משפחת סולברג, אלא שהצוות חבר לצוותים נוספים, צבר כוח ואז נכנס. אם שני שוטרים היו מתערבים לבד זה יכל להיגמר באסון. יכלו להפוך להם את הניידת."
בתום הערכת המצב שנערכה במשטרה, הוחלט להגדיר את השופט נעם סולברג, כאישיות מאוימת בדרגה 4.
המשמעות המבצעית היא הצמדת סל אבטחה מורחב וקפדני סביב השופט: תגבור מיידי של אמצעי המיגון והאבטחה הפיזיים סביב ביתו. סיורים יזומים ותכופים של ניידות משטרה באזור המגורים.
תדריך בטיחות ייעודי שיועבר לבני המשפחה על ידי גורמי חבלה של המשטרה. מתן עדיפות מבצעית עליונה במוקד 100 לכל פנייה או דיווח חריג שיתקבלו מסביבתו של השופט.
