התנגשות חזיתית: בג"ץ קוצב ללוין שבוע למינוי שופטים. השר: "החלטה בלתי חוקית"

עימות חזיתי בין הרשות השופטת לדרג הנבחר: בית המשפט העליון, בהרכב של השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, קיבל היום באופן חלקי את עתירת התנועה למען איכות השלטון והתערב באופן ישיר בסמכויותיו של שר המשפטים.

בפסק דין דרמטי, כפה בית המשפט על השר לוח זמנים דחוק וקשיח של 7 ימים בלבד לפרסום מועמדים לשיפוט במחוזות באר שבע וחיפה, תוך דחיית הפתרונות המעשיים שהציע משרד המשפטים.

ההחלטה, שנתפסת כהפגנת כוח דורסנית של מערכת המשפט, גררה תגובה חריפה וחסר תקדים מצד שר המשפטים יריב לוין, המאשים את השופטים בהפקעת סמכויותיו בניגוד לחוק וגרירת המדינה למשבר חוקתי מכוון.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, שיגר הודעה תקיפה שבה תקף את הלגיטימיות של הפסיקה ואת חציית הקווים של שופטי בג"ץ:

האשמה בהפרת החוק: "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה, במסגרתה הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק".

לוין תקף את רצונם של השופטים לנהל את המערכת הפוליטית וקבע: "אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הוועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, לנסות להיבחר, ובמו״מ לקראת הקמת הממשלה לדרוש את תיק המשפטים. כך קובע החוק, והוא חל גם על השופטים עצמם".

השר הבהיר כי שלושת השופטים יצרו במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים, וכי האחריות המלאה להשלכותיו רובצת אך ורק לפתחם.

 בבסיס ההחלטה של שופטי בג"ץ עומדים נתונים קשים המצביעים על שיתוק ומחסור חריף במערכת המשפט, שנבע מכך שהוועדה לא כונסה באופן סדיר במשך כשנה וחצי בשל התעקשות השופטים על מינוי אנשי שמאל.

היקף המחסור: נכון להיום ישנם כ-51 תקני שופטים בלתי מאוישים מתוכם 4 בבית המשפט העליון. יחד עם תקנים שצפויים להתפנות ותקנים חדשים שנוספו בתקציב, נדרש לאייש כ-150 תקנים – המהווים כ-15% מכלל מערך השיפוט בישראל.

מצב חירום בבאר שבע ובחיפה: בבית המשפט המחוזי בבאר שבע חסרים כעת כ-21% מתקני השיפוט, ובמחוזי חיפה המחסור יעמוד על כ-15% עד סוף השנה.

העומס בבאר שבע הפך לבלתי נסבל מאז פרוץ המלחמה, עם תוספת של כ-2,850 תיקי מעצר של לוחמים בלתי חוקיים, הדורשים לבדם בין 3 ל-4 ימי שיפוט מלאים מדי שבוע.

כל זאת, לצד פטירתו המצערת של נשיא בית המשפט בני שגיא ז"ל, שטרם מונה לו מחליף.

השופטים הדגישו כי המחסור גורם לפגיעה קשה בציבור, המתבטאת בעיכובים קשים בפסקי דין, דחיית דיונים, עיכוב בשמיעת עדויות של קורבנות עבירות, ואף שחרור נאשמים מסוכנים עקב התארכות מעצרם.

השר הסביר כי נוכח הבחירות הקרבות לכנסת והזמן הממושך שדורשת עבודת המטה, בכוונתו לבצע מינויים בפועל (זמניים) של שופטים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה – צעד שהיה מזרים כוח אדם מיידי למערכת ללא גרירתה למחלוקות פוליטיות.

למרות זאת, השופטים בחרו לדחות את עמדת השר מכל וכל. בפסק הדין נקבע כי מינויים זמניים הם "ניסיון לעקוף את החובה", ובג"ץ נטל לעצמו את הסמכות לקבוע את לוחות הזמנים של המשרד, תוך אילוץ השר לפעול בתוך שבוע ימים בלבד.

בפסק הדין מופיע בין היתר העובדה שבית המשפט העליון פועל בהרכב חסר כבר כמעט שלוש שנים עקב פרישת השופטים עוזי פוגלמן ויוסף אלרון, ואינו מצליח לעמוד בעומס התיקים.

המצב חמור עד כדי כך שהשופטים הודו בפסק הדין כי עבור חלק לא קטן מציבור המתדיינים, המועד המוקדם ביותר שבו ייפתחו שערי בית המשפט הוא אוקטובר 2027. כמובן לא כולל תנועות ואנשי שמאל למיניהם.

למרות העומס הכבד ומצוקת כוח האדם שחלקו נובע מהמלחמה (כמו תוספת של כ-2,850 תיקי עצורים בלתי חוקיים במחוזי באר שבע), השר לוין דווקא פעל והניע את גלגלי הוועדה בתקופה האחרונה, כולל פרסום רשימות מועמדים לבתי המשפט לתעבורה, משפחה ונוער, וכן למחוזות חיפה, הצפון והדרום.

למרות התקדמות זו, בחרו השופטים להתערב באופן אקטיביסטי בניהול הוועדה בערכאה המחוזית, ואף הגדילו לעשות כשחייבו את המדינה לשלם לתנועה למען איכות שלטון השמאל הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.