הדרמה שהתרחשה בדקות האחרונות שלפני המועד האחרון להגשת הרשימות, היא ללא ספק אחד האירועים המשמעותיים במערכת הבחירות הנוכחית.
מזה חודשים ארוכים שבמערכת הפוליטית מביטים על הנעשה ברשימה המשותפת. הקיצוניות והלאומניות שבה מרימות ראש ולא מהיום, אבל על רקע הכשרת מפלגת רע"מ לבוא בקהל המצביעים הישראלי, גם בחד"ש הקומוניסטית וגם בתע"ל של אחמד טיבי, חושקים בתואר שובר השוויון שנטלה לעצמה מפלגת האחים המוסלמים סניף ישראל.
מאז שרע"מ התפצלה מהרשימה המשותפת, בבחירות הקודמות, חופש הפעולה של המפלגה האיסלאמית התרחב פלאים. הם יכלו לבדל את עצמם מבל"ד הקיצונית, שעל ראשיה נמנו מרגלים ותומכי טרור, ולייצר מצג של דובי חמודי, כזה שמתעניין רק במימון ותקציבים לטובת התפתחות המגזר הערבי.
בדומה לבחירות הקודמות, גם הפעם אחת השאלות המרכזיות שהובילו לפיצול ברשימה המשותפת הייתה שאלת שיתוף הפעולה עם הממשלה המכהנת. בעוד בבחירות הקודמות האשימו במשותפת את רע"מ בכך שהיא מעוניינת בשיתוף פעולה עם נתניהו והקמת ממשלה בראשותו, הפעם האישום שנשמע מכיוונה של בל"ד הפורשת, היה דומה, אך כלפי חד"ש-תע"ל (להלן: שאריות המשותפת). "הם משתפים פעולה עם לפיד, מוכנים להיכנס לממשלה בראשותו אם רק יקרא להם, או לשמש גוש חוסם מול נתניהו", האשימו בבל"ד ובשאריות המשותפת לא הכחישו.
כבר תקופה ארוכה שטיבי ועודה חותרים לנקודה אחת: שינוי המשוואה והחזרה להיותם שובר שוויון. במערכת הבחירות האחרונה, מפלגת רע"מ הייתה זו שנחשבה לשוברת השוויון ועל פיה יישק דבר. זו הסיבה גם לתזרימי הכספים שהובטחו, לעקרונות שננטשו, ולתהפוכות שנרשמו. גם פירוק הממשלה נרשם תחילה על שמם של החברים מרע"מ שאיימו שוב ושוב וגרמו למשברים להגיע לתוככי הקואליציה הרעועה גם כך.
טיבי שהיה רגיל במשך שנים על גבי שנים להיות הפטרון של האוכלוסייה הערבית בישראל, גילה את עצמו ביום אחד כמעט חסר עבודה וכל מה שנותר לו הוא בעיקר לצעוק. משהו שהוא מומחה בו בהצטיינות.
בשלהי כהונתו של ראש הממשלה המתפזר נפתלי בנט, ועם תחילת כהונתו של ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד, יו"ר חד"ש איימן עודה זיהה את ההזדמנות וחבר לטיבי, במטרה לחזור לקדמת הבמה, אך בעיקר להדיח את שנואי נפשו – האחים המוסלמים הישראלים – ממוקדי ההשפעה, אחרי שכבר נספרים בכל קונסטלציה כחלק מהקואליציה הנוכחית.
על פי כל סקרי דעת הקהל, ללא הרשימה המשותפת, גוש הימין בראשות נתניהו זוכה לתמיכה מוחלטת ורק שיתוף פעולה עם המשותפת, יוביל להכתרת לפיד לקדנציה נוספת בראשות הממשלה, או לכל הפחות להקמת גוש חוסם שיותיר אותו כראש ממשלת מעבר, בתקווה שהתקופה הזו תתמשך יותר מכהונתו של בנט.
למרות הכל, עבור טיבי ועודה, לא היה נכון מבחינה ציבורית להיראות כמי שדחפו לפיצולה של שארית הפליטה ברשימה המשותפת ולכן נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להגיע להסכמה, שבמסגרתה יתחייבו בחד"ש ובתע"ל, שלא להמליץ על אף אחד מבין המועמדים לראשות הממשלה, בטח ובטח שלא להיכנס לממשלה כזו או אחרת.
בבוקר חמישי, הכרזה הרשמית על ריצה משותפת של המשותפת כבר פורסמה. "אחרי משא ומתן על עקרונות פוליטיים משותפים והרכב הרשימה הכריזו החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד״ש), ברית לאומית דמוקרטית (בל״ד) והתנועה הערבית להתחדשות (תע״ל) על המשך שיתוף פעולה במסגרת הרשימה המשותפת", נאמר בהודעה שהופצה לכתבים הפוליטיים. "שלוש המפלגות מסרו כי הן ממשיכות לפעול יחד במטרה להגדיל את שיעור ההצבעה בחברה הערבית ובקרב הכוחות הדמוקרטיים היהודיים, ולבלום את הימין הפשיסטי מלהגיע לשלטון", נכתב בהודעה.
אבל רגע אחרי ההודעה, התבררה התמונה המלאה, לפיה המשותפת לא ממש משותפת וההסכמות לא ממש מוסכמות. עד לרגע האחרון היה עוד מי שהאמין ששאריות המשותפת יצליחו להתגבש לכדי רשימה אחת, אבל מתברר שהדם הרע בין חלקי המשותפת, כמו גם הרצון של טיבי ועודה לחזור למוקדי ההשפעה, חזק יותר מכל ובכך למעשה המשותפת רשמה שיא חדש של אחדות, אחרי שהרוח הציונית זכרונה לברכה רשמה את השיא הקודם.
מבחינתו של לפיד, הפילוג הוא לא אסון. בסביבתו סבורים שאת בל"ד יהיה אפשר לפסול או להכריע בקרב על דעת הקהל הערבית-ישראלית, ובכך יהיה ניתן לשתף פעולה באופן רשמי עם השאריות: טיבי את עודה, שנתפסים כשותפים טבעיים, מבלי הצורך להתנצל על שיתוף הפעולה עם הקיצוניים.
האם זה מה שיקרה בסופו של יום, עוד מוקדם לדעת, אבל מבחינתם של טיבי ועודה המטרה ברורה: לחזור לעמדת השפעה. עכשיו נשאר רק לבדוק, האם הכל יעבוד על פי הספר, או שמא משהו ישתבש ונתניהו יצליח להרכיב ממשלה שתחזיק לזמן רב, ותייבש אותם שוב, רחוקים ממוקדי ההשפעה.




















