חבר הכנסת יולי אדלשטיין לא דיבר מאז הפריימריז של מפלגת הליכוד. תחילה רצה להתמודד מול נתניהו, בסופו של דבר התמודד רק לרשימה ונדחק מעט אחורנית. כעת, הוא מונה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון ולא קיבל משרת שר.
בריאיון ל"אולפן שישי" הוא מאגף את נתניהו מימין ואומר שהוא תומך מאוד ברפורמה כדי להחזיר את האמון במערכת המשפט – אך דורש להעבירה תוך הידברות רחבה ופשרות.
בשיחה עם דפנה ליאל הוא אומר כי תהיה פשרה בנושא. "בעוד שבוע-שבועיים-שלושה, אחרי שכל אחד עוד פעם יוכיח שהוא לא יתפשר על שום דבר ולא ניסוג אף שעל ולא נוותר על סנטימטר – אחרי כל זה אנשים יירגעו ויתחילו לדבר".
עם זאת, סירב להגיד כי יצביע בעד הרפורמה גם אם היא תקודם עד הסוף ללא הידברות. ליאל שאלה: יש איזשהו תרחיש שבו לא תסכים לתמוך ברפורמה? אדלשטיין ענה: "אני חוזר ואומר – תהיה הידברות, תהיה הסכמה רחבה ולא 61 או 64 חברי כנסת שיתמכו בדברים שיבואו".
היא שאלה שוב: אבל אתה לא אומר 'אני בכל תרחיש ארים את היד בעד' – והח"כ ענה: "אני אומר לך – ההליך הנכון זה שהדברים האלה כן ייעשו בהסכמה רחבה, ודאי במסגרת פשרה".
כל אלה, סער, אלקין ועכשיו אדלשטיין, מהווים דוגמה אישית מובהקת שבעבור כבודם מחולל, לדעתם, מוכנים לשרוף את כל המדינה. במילים אחרות: 'המדינה זה אני', ואם אין 'אני' אז גם 'אין מדינה'… ערכים גבוהים ונמלצים, יש להודות.
בוחרי הליכוד היו צריכים לזרוק את אדלשטיין מחוץ לרשימה לכנסת ולא להוריד אותו למקום 18.
עכשיו תתקפו אותו ואז לא יתאים ואז התקשורת תגיד "נראה אם יש לו עמוד שדרה או שהוא יכנע" ואז בגלל האגו הוא יתבצר בעמדתו, ואז התקשורת תאתרג אותו, ואז הוא יפרוש לגמרי (ככה היה עם סער בנט ושקד ועוד)
תהיו חכמים תשתיקו את הסיפור הזה