האיום "ערוכים לכל תרחיש" וההיסטוריה בעיר: הנאום המלא של פרוש בבי"ש | בלעדי

הבחירות המוניציפליות מתקרבות, ואיתן הניסיונות לסגור דילים: בתחילת השבוע הבאנו חלק מדבריו של יו"ר "שלומי אמונים", השר מאיר פרוש, בכינוס ראשי הקהילות החסידיות בעיר בית שמש, שם הבהיר מספר נקודות חשובות מבחינתו לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו בעוד פחות מארבעה חודשים – יהדות התורה המשותפת (אגודת ישראל ודגל התורה) יכולות ביחד לנצח את ראשות העירייה, ושבלי תמיכת הקהילות החסידיות אף אחד לא יכול להיכנס ללשכת ראש העיר.

היום (רביעי) 'חדשות JDN' מביא לראשונה את נאומו המלא של פרוש. בנאום פרוש מסביר על ההתנהלות של הציבור הכלל חסידי בעיר בית שמש לאורך השנים, על ההתמודדות של בנו באלעד, וגם: האיום של פרוש – "אנחנו עורכים לכל תרחיש".

הנאום הבלעדי המלא

"ברשות הרב גולדברג, הרב פרנקל, ידידי חסידי ברסלב שיושבים כאן וברשות כל הקהל הקדוש. אנחנו נמצאים בפרשת דברים בה כתוב "ואלו הדברים אשר דיבר משה". בפרשה גוללים את מה שקרה עד שהגיעו לרגע הזה, מאז שיצאו ממצרים, קיבלו את התורה, המסעות במדבר ועוד ועוד. מטבע הדברים כאשר נפגשים כאן יחד בבית שמש בכינוס של הקהילות החסידיות, אז נדרש גם לספר מה היה. אבל אם נתחיל לעשות זאת, אני חושב שאנחנו לא ניגע בנקודה הנכונה. אבל היו פה הרבה ניסים ונפלאות, מהמורות, בורות, עליות, ירידה לצורך עלייה.

היו כאן דברים רבים שכיהודים מאמינים אנחנו קיבלנו אותם, חיינו עם זה. הלכנו עם זה מכיוון שהאמנו במה שאנחנו מייצגים – דברים קדושים וטהורים שאולי אחרים, לא אומר שאינם רוצים לעזור, אבל הם עסוקים בצרכים של הקהילות שלהם וממילא קשה להם לעזור לקהילות שלנו, ולכן אמרנו שצריך שתהיה נציגות לאותם הקהילות שיושבות פה.

אני חייב לומר שוודאי שזה הודות להתפתחות של העיר בי"ש בשכונות החדשות ואלפי הדירות שהתווספו. גם לפני שנתיים היה פה מפגש במוצאי שבת של הקהילות הכלל חסידיות, והיום לכאורה כוחנו כפול ממה שהיה אז. אם אנשים באים לכאן, ככל הנראה אנשים צריכים להודות לנציגים, משום שישנם כאלה שהיו בעבר ואם הם ממשיכים להגיע, מסתבר שהם מרגישים טוב עם הנציגות הקיימת אבל אני חייב לומר שיש כאן הרבה פנים חדשות ואפשר לעשות ברכה בפני עצמה.

צריך לדעת שבשנים האחרונות הצטיינו בעניין הזה שכאשר צריכים לפלח את מספר בעלי הזכות בחירה וכמה מהם שייכים לאותם קהילות שאנחנו אמורים לייצג אותם, בדרך כלל קלענו פחות או יותר למטרה. בבחירות לכנסת היה כינוס בעיר של מטה הבחירות של אגודת ישראל ושאלתי את ר' שמעון (גולדברג) מה לדעתך יהיה פה לג', משום שלפני שנתיים וחצי, בבחירות לכנסת, היו 15,000 קולות ושנינו הערכנו שנגיע ל19,000 קולות בבחירות לכנסת האחרונות ואכן, לבסוף היו לנו קרוב ל-20,000 קולות. הפילוח שנעשה תמיד במטה שלנו היה באופן שדי קלע למטרה.

אני אומר את זה לא באופן שאני מתחייב לכך אבל אנחנו מכירים את המספרים ויכול לומר שמי שיעקוב אחרינו, ילך איתנו וישתף איתנו פעולה, הוא יראה במוצאי הבחירות שצדקנו במסקנה – הציבור הכי גדול בבית שמש הוא מי שיושב כאן. זה לא אומר שאנחנו רוצים להיפרד ולריב חלילה, אנחנו וודאי צריכים לעשות חיבורים נוספים כי כל אחד לעצמו אינו מסוגל לחיות ולפעול, אבל הציבור הכי גדול זה מי שיושב כאן.

בבחירות לכנסת האחרונות, מספר בעלי זכות הבחירה בעיר עמד על 78,064. כיום לפי הפילוח שלנו, אנחנו עם 8,000 קולות יותר. נעשה עדכון נוסף לקראת הגשת הרשימות, אבל לכאורה יהיה גידול של כ-10,000 קולות. ומתוך אותם קולות אנחנו יודעים לומר כמה שייכים לציבור שיושב כאן וכמה למפלגות אחרות.

אם בבחירות לכנסת היה ליהדות התורה קרוב ל-40 אחוז, ההערכה שלנו, אולי שמעון (גולדברג) חולק עלי, נגיע הפעם כמעט לחמישים אחוזים. זאת אומרת, כל מהלך שאנחנו נעשה לקראת בחירת ראש עיר – מי שיהיה לו את התמיכה שלנו ודאי שיכול לקבל כמעט לבד.

לפני עשר שנים הייתה כאן מערכת בחירות מאוד מאוד קשה כאשר אחרי חודשים הייתה מערכת נוספת לאחר פסילת הבחירות הראשונות. באותה תקופה לסיעה שלנו הייתה התמודדות קשה מאוד כאשר הלכנו באופן מפוצל מגור ובעלזא, ובמערכה שנייה קיבלנו את מספר הקולות הגדול ביותר. בכל מקרה לאגודת ישראל באופן כללי היו יותר קולות מדגל התורה. באותו יום גם היו בחירות באלעד ולמרות ש"אב צריך לעזור לבנו", אני הבנתי שאת עיקר המאמץ צריך להשקיע בבית שמש מכיוון שכאן ישנו ציבור גדול בהרבה שאנחנו מחויבים לו וכמעט רוב רובו של היום הייתי פה, כולל בלילה זאת מכיוון שהרגשתי מחויב לציבור. לא שאני לא הייתי מעוניין לעזור באלעד, עזרתי שם אבל את המאמץ השקעתי כאן.

הסיבה שאני מדבר על נקודה זו, זאת מכיוון שבסופו של דבר, אם אנחנו מצליחים להגיע למצב שהציבור כאן הגיע לכינוס שגובש רק באזור שבת, זה אומר שהציבור הזה מביע אמון בנציגים. וודאי שאפשר לומר שהנציגים של הציבור הכלל חסידי הוכיח בקדנציה האחרונה יכולות כמעט בלתי אפשריות – להחזיק את כל הציבור יחד. תזכרו שבתוך אגודת ישראל היה הסכם עם הסיעה המרכזית והוא היה צריך לקבל את תפקיד הסגן במחצית השנייה של הקדנציה והיו קשיים סביב עניין זה. וגם היו לפתע קשיים מצד לשכת ראש העיר וגם פיטרו את גולדברג. שמונה חודשים הוא לא החזיק בתיק תכנון בנייה.

אך גם בקשיים הללו, הנציגים הצליחו להחזיק את כל הסיעות, והניהול של העיר היה בידיים שלנו למרות שלא היו לנו את כל הכוחות בידיים. אני אומר את זה כאן מכיוון שאנחנו צריכים לדעת ולהעריך שאלה שעומדים ברשימה, יש להם את היכולות להביא את התוצאות. כמובן שככל שהמעמד שלהם יהיה חזק יותר, מכובד יותר ומוערך יותר, כך התוצאות כלפי הקהילות יהיו טובות יותר.

אני עוד לא יודע לומר לכם כיצד התמונה תתבהר ברגע האחרון, כי אם אנחנו הגדולים ביותר אנחנו יכולים לדרוש לקבל את המועמדות לראשות העיר וכמובן שיהדות החרדית קשורה לעוד ערים ולעוד מקומות והשאלה היא מה הרווח אל מול ההפסד ואיך ניתן לעגן הסכם. דבר אחד ברור, לא ייתכן שישב מישהו בלשכת ראש העיר ללא שאגודת ישראל הסכימה לדבר הזה, בגלל הכוח הגדול שיושב כאן. זאת אומרת, שגם אם בגלל חשבון כזה או אחר נעדיף הפעם להיות בעיר אחרת, וודאי שלא יוכלו להגיע לראשות העיר מבלי שאגודת ישראל מברכת על כך והיא שותפה בכירה ותהיה חלק בהנהגת העיר.

גם אם אין הודעת רסמית, בחדרי חרדים יודעים את הכוח הטמון בשולחן הזה. כל מי שמנסה לפלח את מה שקורה, יודע בדיוק מי שייך למי, מה הוא הכוח שיש כאן בחדר ומה במקומות אחרים ואני מאוד מקווה שמתוך הבנה זו נגיע למצב של הסכם טוב ונכון כאן בעיר. למרות מה שאנחנו רואים היום בירושלים, שם היו 64,000 קולות והיא העיר הכי גדולה עם הכי הרבה מוסדות תורה ובתי כנסת ואחרי זה בא בני ברק, בעצם העתיד של היהדות החרדית מתפתח כאן בבית שמש, כמובן שגם מתפתח במקומות אחרים, אבל ההתפתחות הראשית והמרכזית של היהדות החרדית היא כאן, בבית שמש. ואם כן, מי שנמצא כאן, כל סוגי הקהילות, צריך לדעת שהעתיד של הקהילה שלו תלוי גם בתוצאה שתהיה בבחירות. וגם אם הנציגים מיומנים, יודעים לעשות את העבודה ולנצל את המומנטום, עדיין ברור לי שלא הגעתם…

אני יודע שהציבור מבין למה אני רומז ומה אני רוצה לומר, אני יודע שבלי סייעתא דישמייא זה לא יקרה. כל מה שעשינו עד היום, כמובן שזה היה כתוצאה מליווי של ברכות של צדיקים, אבל היו כאן דברים שלא הייתי מאמין שהם יכולים לקרות אם לא שהם בפועל קרו והיו קשיים גדולים, אבל הכל הלך בדרך שחשבנו שצריך שזה יתנהל.

אנחנו שואפים גם שהנציגות שלנו תהיה גדולה יותר. אני חושב שלציבור שלנו מגיע יותר משני נציגים מתוך ה-25 שישנם בעירייה כיום. ואם אנחנו נוכל להיות במצב זה, כמובן שאנחנו גם מסוגלים עם בעלזא. אני לרגע לא חושב שהם לא יהיו איתנו, אבל בהחלט מעבר לנציגות שיש היום, הציבור הזה יצטרך לקבל ייצוג נוסף. איך בדיוק אנחנו צריכים לעשות את זה? אני הייתי מציע שנקבע וועדה כפי שנעשה בעבר – 3 מכל קהילה, אני משאיר את זה לר' שמעון ור' נחמן. אבל לי ברור שהדריכות שלנו צריכה להיות עם הרבה ערנות. נזכור שכל ההישגים שיש לנו הם חלילה יכולים להיפסק אם לא נהיה סגורים בהסכם טוב עם שותפות מלאה, זה דבר ראשון.

דבר שני. גם הכוח שלנו צריך לגדול, וצריך לדעת איך לעשות את זה. כמובן שהכל עושים בדרך התורה ובלי חלילה להיות במצב של עשיית חילול ה'. אני זוכר שלפני 10 שנים כשנאלצנו ללכת לבד, לא היה מחלוקת בבי"ש. לא שמעתי על אחד שהוא לא יכול היה להתפלל גם בבית כנסת שתמך בסיעה אחרת, זה ממש לא הגיע לזה. אם יש לי יותר כוח במועצה וזה ההכרח לקבל עוד בתי כנסיות וכדומה וכך אתה פחות רב ואתה מקבל את הייצוג שלך נכון, אז ודאי שזה קרה לנו בעבר ולא נצטרך להגיע לזה הפעם. אבל כל מה שאנחנו עושים בא כתוצאה מכך שחשוב לנו מאוד ואנחנו יודעים שבלעדי הייצוג הזה יהיו קשיים לקהילות החסידיות, קשיים שלא מגיע לכם, אתם בדיוק כמו אחרים שמקבלים את הכל ומגיע לכם הכל, וצריך לתת לכם הכל וצריך להפוך את העולם והשולחנות כדי שיהיה לכם הכל. לא תמיד זה הולך כפי שאנחנו חושבים שזה צריך ללכת. ובשביל זה צריך נציגות תקיפה, חזקה שמסוגלת לבצע ולהביא את התוצאות הללו.

אני שוב פעם אומר, אני לא יודע איך זה יהיה ואני לא יודע מה יהיה, אבל דבר אחד ברור שלא יחשבו שמאחר והכל בסדר ופחות או יותר אנחנו מסודרים, אז אפשר לנוח ולא להתאמץ. כדי שהנציגים שלנו יהיו חזקים בכלל המובנים עם הסכמים נכונים, צריך להביא את התוצאה ביום הבחירות. הסיבה שבקשתי לשבת כאן ביחד היא מכיוון שמדברים רבות על מה יהיה בבית שמש, ההוא אמר כך, זה אומר כך, הכל בסדר. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות כאלה שמחקים את הפעולות הללו. אנחנו ערוכים לכל תרחיש, מכיוון שיש לנו ציבור ענק כפי אמרתי בהתחלה.

אבי זיכרונו לברכה תמיד היה אומר – "שוויץ תמיד הייתה ערוכה למלחמה והיא אף לא הייתה במלחמה, כי היא הייתה ערוכה". אנחנו ערוכים לכל תרחיש, ולא מחפשים את המלחמה אבל מבקשים שידעו שהציבור הזה שיושב כאן הוא הגדול שמגיע לו החלק שלו, אמנם לא על חשבון של מישהו אחר, אבל את חלקו הוא אמור לקבל".