למי ששכח: מסמכים היסטוריים משרטטים את גבולות הדיחוי מגיוס שהגדירו גדולי הדור

בזמן שוועדת החוץ והביטחון דנה בחוק הגיוס החדש, מסמכים היסטוריים חתומים בידי מרן שך והרב אברמסקי חושפים את העמדה המקורית של גדולי הדור: פטור משירות רק למי שתורתו אומנותו ואינו עובד.

בימים אלה של דיונים בוועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס, חשוב לזכור על מה נאבקו גדולי הדורות לאורך שנות קיומה של המדינה הציונית, חשוב לזכור את גבולות הגזרה שהם הגדירו, ומנקודת מוצא זו לדון ולהתייחס לחוק הגיוס המוצע שעלה היום על שולחן ועדת חוץ וביטחון בראשות בועז ביסמוט.

מכתבו של מרן הגרא"מ ש"ך זצוק"ל

מסמך מלפני עשרות שנים המהווה סיכום של ישיבת ועד הפועל של "ועד הישיבות בארץ-ישראל", שהתקיימה ביום ראשון, ה' לחודש אדר ב' תשמ"ו, במשרדי הועד בירושלם, ועליו חתום מרן רשכבה"ג רה"י הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל, מראה על אלו עקרונות נאבקו גדולי הדור בהקשר הגיוס לצבא.

וכך כתוב במסמך החשוב: "לאחר שהושמעה סקירה מקיפה על המצב בענין דחית-גיוסם של תלמידי הישיבות וכל הכרוך בו – הוחלט פה-אחד כדלהלן: החלטות אלו אינן באות לחדש דבר מכל מה שהיה קיים עד כהן אלא לחזור על הוודאה ועל הידוע ולחזק את הגבולות אשר גבלו הראשונים, גדולי וזקני ראשי-השיבות בדור הקודם זצ"ל, ולמנוע פתחון-פה כאילו נשתנו התנאים והנסיבות במרוצת השנים".

וכך מבהירים גדולי הדור: "תלמיד-ישיבה, בקשר לזכות להנות מדחיות-גיוס שנתיות, הנו כזה הלומד בישיבות ברציפות מאז הגיעו לגיל 16 ובתנאי שבתקופות "הדחיות" אינו עובד בשום עבודה שמקובל לקבל עבורה שכר ו"תורתו אומנותו".

עוד מודגש: "הועה"פ חוזר וקובע, שענין דחית גיוסם של תלמידי הישיבות יסודו ומטרתו לתת לתלמידי הישיבות, שארית התורה בציון, את התנאים ואת האפשרות להקדיש ימיהם לתורה באין מפריע. ולכן אין שום רשות ולא הצדקה לנצל זכות זו לכל מטרה אחרת, חשובה ככל שתהא".

בסעיף נוסף מובהר: "תלמידי הישיבות נקראים להקפיד להתיצב לקבלת הדחיה בזמן שנקבע להם ע"י הרשות ולהמנע מכל אחור. קריאה זו גם מכוונת לאלה מהתלמידים היוצאים לחו"ל לחזור במועד שנקבע להם ע"י הצבא. העדר הקפדה בנ"ל גורר הטרדות מיותרות לכל העוסקים בכן ועלולים לגרום ח"ו לתוצאות בלתי רצויות".

על החתום מופיעה חתימתו של מרן רשכבה"ג רה"י הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל.

מכתבו של מרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל

מסמך נוסף שנכתב שנים קודם לכן בד' אלול תשל"א, כותב מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל את הדברים הבאים: "עמדתם הברורה והבלתי פשרנית של ראשי הישיבות שאין לאפשר דחית גיוס אך ורק לתלמידים שתורתם אומנתם – ידועה היטב! והיא באה לידי בטוי נמרץ בחוזרים ובמכתבים המועברים מפקידה לפקידה לכל הישיבות".

עוד כותב מרן: "מאז ומתמיד ראו הישיבות, באיש המנצל לרעה את הזכות הזאת, כ"רודף" אחרי טובתן וכבודן של הישיבות ולא פקפקו להוציא תלמיד שאינו מקפיד לקיים ולמלא אחר תנאי זה של תורתו אומנתו מרשימת תלמידי-הישיבות".

"ראש מרכז גיוס הפנה את תשומת לבנו למקרים בהם נכשלו ישיבות אחדות בכך והוא מבקש מאתנו, כי הישיבות בעצמן ימצאו את הדרך הטובה כדי למנוע כל פרצה בהסדר הקיים וימנעו השנותם של מקרים אלה בעתיד.

"מחמת האחריות הכבדה לאלקים ואנשים שהענין הנדון נושא – אנו מבקשים מראשי הישיבות לערוך בקורת קפדנית בין התלמידים ולהוציא משורותיהם – באם ישנו כזה – כל תלמיד שאין תורתו אומנתו ולהודיע על כך לועד-הישיבות".

מכתבים אלו שהיו לעיני ועדת חוץ וביטחון שדנה בדחיית השירות לבני ישיבות בשנת 1986 מעידים כאלף עדים שמטרת גדולי הדור בהסדרת מעמדם של לומדי התורה, כוונה אך ורק לאותם אלו שאינם עוסקים בשום עיסוק אחר מלבד עמל התורה כראוי בהיכלי הישיבות והכוללים.

עדויות מימים עברו מעלות כי אכן ועד הישיבות לא נרתע מהוצאת ישיבות ובחורים שלא עמדו בכללים אל מחוץ להסדר של "תורתו אומנותו". היה חשש גדול שכל מי שמנצל את ההסדר ואינו בן ישיבה פוגע בעולם התורה, והייתה הבנה שחובת גדולי הדור ושליחיהם – חברי הכנסת, למסור נפש על המשך קיום עולם התורה, המשך קיום קול התורה בהיכלי הישיבות והכוללים.

ההסדר לא נועד למנוע גיוס של מי שאינו בן ישיבה במלוא מובן המילה.

מה זה אומר על החוק המוצע כיום?

האם זה אומר שהרבנים "מסכימים" שכל מי שלא לומד בישיבה ילך ויתגייס? לא בהכרח. אבל זה ברור שאין לאף אחד לכרוך בין הדברים ולהכריח מאן דהו להעניק פטור משירות למי שאינו בן ישיבה באופן מלא. מי שאינו תלמיד ישיבה וסבור שאינו רוצה לשרת בצבא, יתכבד וייטול על עצמו את הסיכון להסתבך בפלילים, ולא יגרור אחריו את כל עולם התורה. כך היה לעולמים.

נכון שכעת אנחנו בתקופה של מאבק ציבורי חסר תקדים, וגדולי הדור המורים את דרכינו כיום הורו שלא להתייצב כלל בלשכות הגיוס, ולא לשתף פעולה כלל עם רשויות הצבא, אבל כל זה תוצאה של המאבק הכואב שמנוהל כנגד הציבור החרדי בתקופה האחרונה. אין זו עמדת היהדות החרדית באמת, זו טקטיקה של משא ומתן.

חשוב להבין את הדברים. אולי לא היינו נצרכים לידי הבאת העובדות הפשוטות הנ"ל אילולא גורמים כאלה ואחרים המנסים לטעון שחברי הכנסת החרדים "זורקים מתחת לגלגלים" את מי שאין תורתו אומנותו, וכי חובתם להיאבק גם עבור מי שעובד לפרנסתו שלא יצטרך להתגייס לצבא. אז זהו שממש לא כך הם פני הדברים.

חובתם של חברי הכנסת החרדים מכל הסיעות והעדות, היא לאפשר למי שתורתו אומנותו להמשיך ולעסוק בתורה באין מפריע, וזה מה שהם מנסים לעשות במסירות רבה ומול קשיים רבים מבית ומחוץ.

הנקודה החשובה ביותר בחוק הגיוס המונח כעת על שולחן ועדת חוץ וביטחון, היא שכל מי שתורתו אומנותו יכול להמשיך ולעמול בתורה באין מפריע. אין שום חובה בחוק המוצע על שום בחור ישיבה לנטוש את הסטנדר וללכת לצבא. כל מי שתורתו אומנותו יוכל להמשיך וללמוד.

המספרים המופיעים בחוק, דורשים כתבה נפרדת להסביר ממה הם מורכבים וכיצד מבינים אנשי הייעוץ המשפטי שהציבור החרדי אמור אכן לעמוד בהם, אבל דבר אחד ברור: אין לשום בחור ישיבה חובה להיות חלק מאותם המספרים. בכל תרחיש שלא יהיה – עולם התורה ימשיך לפרוח, ומי שליבו חשק בתורה יוכל להמשיך וללון באוהלה כל ימי חייו.

זה העיקר. בעבור זה נשלחו חברי הכנסת החרדים לתפקידם. אם הם יצליחו להביא את הבשורה הזו ולבטל את הרדיפה הפלילית שמנהלת כיום המשטרה הצבאית אחרי בני הישיבות, והיה זה שכרם. למרות שהחוק אינו מושלם, למרות שהוא עלול להיות כואב, למרות שיש מגבלות וסנקציות, הוא נועד להבטיח את המשך פריחת עולם התורה.

הלוואי ונזכה

לפניות והערות לעורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]