מס המשקאות: משרד האוצר שיקר לועדת הכספים כדי לאשר את המס על השתיה

הכנסות המדינה מהמס על משקאות קלים יגיעו השנה לכ-920 מיליון שקל. מדובר על שיעור גבוה של כמעט פי 2.5 לעומת ההערכות המוקדמות של האוצר כי ההכנסות מהמס ב-2022 יהיו 380 מיליון שקל בלבד. הסיבה לכך היא שאפקט העלאת המס על המשקאות היה חלש והירידה בצריכת המשקאות הקלים הייתה נמוכה משמעותית מהתחזיות המוקדמות שהוצגו לחברי ועדת הכספים, במטרה לשכנע אותם להצביע בעד החקיקה.

במשרד האוצר העריכו בתחילה כי ההכנסה מהמס על המשקאות הקלים תגיע ל-300 מיליון שקל בשנה. בהמשך העלו באוצר את ההערכות ל-380 מיליון שקל. מנגד, בעבודה שערך ב-2021 – כבר בעת גיבוש טיוטת התקנות – ד"ר בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המסים, עבור איגוד המזון, נטען כי ההכנסה מהמס תהיה גבוהה הרבה יותר, ותגיע לכמיליארד שקל.

האוצר התעלם בזמנו מנתונים אלה והצהיר בריאיון לעיתון דה מרקר כי "האומדן שלנו נשאר ללא שינוי. האומדן מבוסס על נתוני אמת מהשוק שקיבלנו מחברות מובילות ובהתחשב בכך שהטלת המס, והעלאת המחיר שתבוא בעקבותיו, תפחית את הצריכה".

תשעה חודשים לאחר הטלת המס, מתברר כי הציפיות של משרד האוצר לירידה חדה בצריכה כנראה היו מרחיקות לכת. המשרד לא פרסם את התחזית המדויקת לשיעור הירידה הצפויה בצריכה, אבל הוא צפה הכנסה נמוכה יחסית של 380 מיליון שקל מהמס החדש, כשההכנסה הצפויה כעת היא כ-800 מיליון שקל (לא כולל תוספת המע"מ) – כך שהתחזית המוקדמת לשיעור הצניחה במכירות הייתה לכאורה כפולה לעומת המכירות בפועל.

הפער הזה לא נעלם מעיני הכלכלנים במשרד האוצר. המשרד כבר עידכן את התחזיות ודיווח באוגוסט, במסגרת מסמך הנומרטור (תוכנית התקציב הרב־שנתית), כי ההכנסות מהמס החדש יהיו כמעט כפולות מהתחזיות המוקדמות שלו, ויגיעו ל-700 מיליון שקל. אלא שכעת מתברר כי גם במסמך הזה היתה הערכת חסר. לפי קצב המכירות של משקאות קלים עד כה השנה, בהתאם לנתוני סטורנקסט, ההכנסות הישירות מהמס החדש יגיעו לכמעט 800 מיליון שקל.

להכנסה הישירה מהמס החדש יש להוסיף הכנסה עקיפה ממע"מ. המע"מ, בשיעור 17%, מוטל כשיעור ממחיר המוצר הסופי, כולל מס המשקאות. אם מוסיפים את הגידול בהכנסה של המדינה ממע"מ, שצמחה כעת בעקבות התייקרות המשקאות, ההכנסה הכוללת של המדינה מהטלת המס החדש תגיע לכ-920 מיליון שקל.

הטלת המס על המשקאות הקלים נהפכה בשנה האחרונה לסוגיה במחלוקת פוליטית חריפה. המחלוקת הזאת צפה ועולה שוב ביתר שאת בימים אלה במסגרת מערכת הבחירות, והקמפיינים של סיעות כמו יהדות התורה וש"ס מתמקדים בין השאר בהחלטה של ליברמן להעלות את המס ללא הצדקה, מה שגרם להעלאת יוקר המחיה בקרב השכבות המוחלשות.

המתנגדים למס החדש העלו כמה טענות. כך, נטען כי אין הצדקה להטיל מס דווקא על משקאות, כשיש שורת מאכלים אחרים רוויי סוכר, שעליהם לא מוטל כל מס. עוד נטען כי המטרה האמיתית של האוצר היא להגדיל את הכנסות המדינה – במעטפת של ניסיון לדאוג לרווחת הציבור.

המטרה המוצהרת של המס הזה לא הייתה להגדיל את הכנסות המדינה, אלא לשנות את התנהגות הצרכנים ולגרום להם לצרוך פחות משקאות ממותקים, שמזיקים לבריאות. אך בפועל הטלת המס הביאה לזינוק של 22.5% בסעיף מחירי המשקאות הקלים, לפי נתוני מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-12 החודשים האחרונים, מה שהשפיע על שיעור האינפלציה הגבוה ב-12 החודשים האחרונים.

הנתונים מוכיחים כי הממשלה ניצלה את המומנטום, כשהחליטה למסות את המשקאות הקלים ובכלל זה גם את משקאות הדיאט, ללא הצדקה והוכחה מדעית מספקת, זאת בזמן שיש מוצרים עמוסי סוכר על המדפים שלנו שמזיקים לא פחות ואפילו יותר, תוך התעלמות מטענות חברי הכנסת החרדיים כי חקיקה שמטרתה להפחית את צריכת הסוכר לא תהיה אפקטיבית אם לא תכלול גם חטיפים ומאכלים עתירי סוכר ושומנים.

מניתוח הנתונים עולה כי בפועל העלאת המס לא השיגה את מטרתה המוצהרת, להפחית את הצריכה של משקאות ממותקים ורק פגעה בשכבות החלשות ובמשפחות ברוכות ילדים המוציאות חלק גדול מהכנסתם על תצרוכת מזון, ולכן כל מיסוי בתחום המזון משפיע עליהם יותר.

טוב תעשה הממשלה הבאה אם תתמקד בהסברה ובחינוך על הנזקים של מאכלים עתירי סוכר ושומנים ותבטל את המס שהוטל על ידי ליברמן שלא גרם לירידה בצריכת המשקאות אלא רק העשיר את קופת האוצר ותרם לעליית יוקר המחיה ולפגיעה בציבור.

שר האוצר לשעבר ישראל כ״ץ הגיב לפרסום: "הכנסות האוצר ממס ליברמן על המשקאות הקלים, יגיעו השנה ל-920 מיליון ש״ח – פי 2.5 יותר מהתחזית המוקדמת. לא שמירה על בריאות הציבור ורצון להפחית את השימוש בסוכר, אלא מיסים והעלאת יוקר המחיה ופגיעה קשה בשכבות רחבות בציבור. ‏הגיע הזמן להעמיס את ליברמן על מריצה ולפנות אותו ממשרד האוצר".