'ביטוח לאומי' חושף נתונים: על מה קשישים מעדיפים הכי הרבה להוציא את הקצבה?

נתונים עצובים אך מעודדים: לפני כחמש שנים נכנסה לתוקף הרפורמה בסיעוד, לאחר שנים בהם הייתה ביקורת על מבחנים קשים לסיעודיים בביתם, טיפול באזרחים הוותיקים הסיעודיים, ופיצול בין גופים שונים ומיצוי הזכויות היה לוקה בחסר. בעקבות כך ממוצע החיים במדינת ישראל עלה לבין הגבוהים במדינות ה- OECD, כך שלפי הצפי בשנת 2050, לראשונה בהיסטוריה – יהיו יותר אנשים בני 60 ומעלה מאשר ילדים. הערב (ראשון) בביטוח הלאומי חושפים את הנתונים.

ב-4 השנים מאז הונהגה הרפורמה, נמצא כי ישנו גידול המעיד על קבלת זכויות של הזכאים בכ-131.4 אלף סיעודיים. בעוד בין השנים 2016-2017 פנו לביטוח הלאומי כ-90 אלף בקשות חדשות, בין השנים 2021-2022 ישנם כ-125.6 אלף בקשות. לפי נתוני הביטוח הלאומי, רמות הגמלה (1-6 כשרמה 6 מציינת את המצב הרפואי הקשה ביותר) נמצא: שעד גיל 69 רמת הגמלה הממוצעת היא 2.5, מגיל 70-74 – 2.8, מגיל 75-79 – רמה 3, והרמה הולכת ועולה כאשר בגילאי 95-99 הממוצע הוא רמה 5.3.

לפי מינהל המחקר של הביטוח הלאומי רואים באופן מובהק כי בתקופת הקורונה וההכרה שהאנשים בגיל השלישי היו בקבוצת סיכון מרכזית לצד פעולות המדינה בהטלת סגרים ומגבלות תנועה, הביטוח הלאומי הגיב באופן מיידי לחשש הזכאים ובני משפחותיהם מכניסת זרים לביתם ואפשר למי שלא ניצל שעות טיפול לקבלת קצבה בכסף, שהופקדה באופן אוטומטי לחשבונות הזכאים. כך שבחודשי אפריל ומאי 2020 מספר מקבלי הקצבה בכסף עלה משמעותית. כיום, כ-14.5% מקבלים קצבה בכסף, 57% מקבלים קצבה משולבת (כסף ושעות טיפול) וכ-28.5% גמלה בעין (שירות בדמות טיפול סיעודי) .

על מה הקשישים מעדיפים להוציא את הקצבה?

ברמות הסיעודיות הנמוכות האזרחים הוותיקים מעדיפים לקחת גמלה בכסף והם מעידים כי הם משתמשים בקצבה לצרכים בסיסיים ורפואיים כגון רכישת תרופות, רופאים פרטיים, מכשירי שמיעה, רפואת שיניים, טיפול במשק הבית, תשלום חשבונות וצרכים אישיים כמו: אוכל, ביגוד, תחבורה וכיוב'. מתשובות האזרחים הוותיקים ובני משפחותיהם עולה כי הכסף משמש אותם לצרכים בסיסיים לחיי הפרט ויש בהם כדי לשפר את מצבם ורכישת דברים שלא היו בהישג ידם לולא הקצבה.

במדדי שביעות הרצון שערך הביטוח הלאומי נמצא כי קשישים סיעודיים ובני משפחותיהם נוטים לציין כי הם מקבלים את כל הטיפול הסיעודי שהם צריכים, ככל שרמת הגמלה עולה ומערבת גם טיפולים בפועל ולא רק גמלה בכסף. שיעור המשיבים הגבוה ביותר במדד שביעות הרצון, 77.9% – היה בקרב מקבלי קצבה בעין ברמה 6. הרפורמה הביאה איתה את האפשרות לשנות את תמהיל הטיפול בכל רגע ובהתאמה למצב הרפואי של האזרח הוותיק. בקרב הרמות הנמוכות נטען על ידי המשיבים כי הם זקוקים לעזרה כלכלית נוספת המסייע להם ברכישת שירותי בריאות ו/או תרופות.

בביטוח הלאומי סבורים שיש הלימה בין העובדה שקצבאות אזרח ותיק לא עלו באופן משמעותית בשנים האחרונות לבין קצבאות הסיעוד שמאפשרות קבלת קצבה בכסף המשמשת לצרכים בסיסיים ויומיומיים. במידת שביעות הרצון מהטיפול הסיעודי, ברמות 3 ו-4 שיעור המשיבים תשובה חיובית עולה על 80% וביתר הרמות נע בין 70%-80%. שיעור המשיבים התקרבו ל-90% בקרב מקבלי גמלה בעין ברמות 3-4 וברמה 1 השיבו באופן חיובי בין 60% ל-70%. בביטוח הלאומי סיכמו: "מהתוצאות נראה כי לרמת הגמלה יש קשר לשביעות הרצון ושככל שהגמלה כוללת מרכיב גדול יותר של שירותים, כך שביעות הרצון עולה".