ה"מריחה" עלולה לעלות ביוקר / אבי מוסקוב

במפלגות החרדיות חשבו בשעה שחתמו על ההסכמים הקואליציוניים עם ראש הממשלה נתניהו לפני קצת פחות משנה כי אחרי שנים ארוכות של "גלות" וממשלות שימניותם כמו גם קרבתן לדת, מוטלות בספק, כעת הישועה הגיעה בדמות ממשלה ימנית "על מלא" שחלקה הגדול חובש כיפה.

יהדות התורה חתמה עם נתניהו בהסכמים הקואליציוניים על מספר נושאים הדורשים תיקון מידי ומוגדרים כ"ציפור הנפש" של הציבור החרדי, בניהם, חוק הגיוס, תיקון חוק השבות, שבת ונושאים חשובים נוספים. יהדות התורה נכנסה לקואליציה עבור מטרות אלו, לא בשביל ג'ובים, בניגוד למפלגות אחרות.

עם זאת, הנציגים החרדיים, לאורך החודשים האחרונים ובפרט בשבועות האחרונים, מגלים כי "לא הכול דבש" בממשלת הימין-חרדים. ההסכמים עם נתניהו מופרים, החוקים שבזכותם נכנסה יהדות התורה לקואליציה אינם על הפרק כלל ונראה כי נתניהו עושה הכול להסירם מסדר היום. בכירים במפלגה החרדית כבר אומרים בשיחות סגורות, כי הם אינם מבינים מה הטעם להישאר בממשלה אם החוקים החשובים כל כך אינם מתקדמים, חוקים שכאמור הביאו את הנציגים להיכנס לממשלה ולקואליציה.

אחת הסיבות המרכזיות שהחוקים הללו אינם מתקדמים, היא בשל העובדה שהקואליציה עסוקה עד מעל ראשה ברפורמה המשפטית, רפורמה שהחלק היחיד בה שנוגע לחרדים הוא פסקת ההתגברות שגם הוא מוסמס על ידי ראש הממשלה. נתניהו הצהיר לעיתון האמריקאי "וול סטריט ג'ורנל" כי הוציא את פסקת ההתגברות מתוך הרפורמה. לדבריו, הוא "שלל את החוק שהיה נותן למחוקק לבטל פסיקות של בית המשפט העליון – זה בחוץ". ראיון זה עורר את זעמם של הח"כים החרדים שניסו לקבל תשובות מראש הממשלה.

הראשון שהעז לקרוא תיגר אז על נתניהו היה שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש. "לפני שבועיים בפגישה אצל רה"מ בנוכחות השרים לוין, אמסלם ומזכיר הממשלה, התרעתי נגד הרעיון הפסול הזה, ודרשתי בשם יהדות התורה שהתיקון בנושא הגיוס יכלול את ביצוע 3 ההתחייבויות החתומות, חוק יסוד לימוד התורה, פסקת התגברות ותיקון חוק שירות בטחון, בהתאם. כל הסכמה אחרת אינה מקובלת עלינו", תקף פרוש.

חוק נוסף שלא עולה לסדר היום למרות הסכם ברור וחתום עם הח"כים החרדים הוא תפוח האדמה הלוהט – "סעיף הנכד". בכדי להבין מדוע חוק זה כה חשוב לח"כים החרדים, ולא רק, ננסה להסביר על מהות החוק.

"סעיף הנכד" בחוק השבות התש"י – 1950 הוא סעיף 4א שתוקן בשנת 1970 וקובע כי "הזכויות של יהודי לפי חוק זה…", כלומר הזכות לעלות לישראל, להתאזרח וליהנות מזכויות ומהטבות של עולה "מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". נקודת המוצא של חוק השבות היא שלכל יהודי יש זכות טבועה מראש לעלות לישראל. הוא אינו צריך לבקש, רק לממש. עם זאת, התיקון בחוק או יותר נכון לומר הקלקול בחוק שערכה גולדה מאיר ב-1970 קובע כי לצאצאי יהודים, גם אם אינם יהודים על פי ההלכה, יש מעמד מיוחד במדינת היהודים, מעמד של "בני משפחה".

בכדי להבין את גדול הנזק של הפרצה הקשה בחוק השבות, יש להסתכל בנתונים של הלמ"ס, מהם עולה כי בשנת 1990, 93.1% מן העולים מברה"מ לשעבר היו יהודים (172,419 איש ואשה), בשנת 2005, רק 42% היו יהודים (3,958 איש ואשה), ובשנת 2020, רק 28.3% היו יהודים (3,113 איש ואשה) והיתר (7,898) ברובם חסרי דת. מרכז המחקר של הכנסת פרסם לפני מספר ימים דו”ח לבקשת ח”כ עודד פורר מישראל ביתנו החושף כי בסך הכל בין השנים 2009-2021 עלו לישראל 120,000 עולים אשר אינם יהודים לפי ההלכה.

נתונים אלו מטרידים מאוד. לפי אזהרות המומחים, אם מצב זה יימשך, מדינת ישראל עלולה לאבד את הרוב היהודי שלה, בשל העובדה כי ברחבי העולם ישנם כ 10 מיליון אנשים שאינם יהודים אך נחשבים זכאי חוק השבות בשל סעיף הנכד.

אך למרות הקלקול האדיר של החוק וכל יום שהוא אינו מתוקן, הוא יוצר נזק לישראל, הסעיף המזעזע אינו מתוקן, זאת בניגוד מחולט להסכמים עליהם חתמו נתניהו והחרדים. סעיף 126 בהסכמים הקואליציוניים קובע כי "לאור הצורך להגשים את תכליות חוק השבות ולהביא לעליית יהודים לארץ, לאור התפלגות ומאפייני העלייה בשנים האחרונות, לאור הקשיים והפרצות שיוצר סעיף הנכד בחוק השבות והצורך למנוע התבוללות בישראל ולמנוע שימוש לרעה בזכויות שהמדינה נותנת לעולים על ידי עולים שחוזרים למדינת מוצאם זמן קצר לאחר עלייתם לישראל – יבוצעו עד להעברת תקציב המדינה לשנת 2023 תיקוני החקיקה הנדרשים לתמיכה במדיניות העלייה הראויה". התקציב כידוע עבר מזמן, אך החוק לתיקון העוול – לא.

נתניהו מצדו חושב שחברי הכנסת החרדים לעולם לא ייפרשו מהממשלה "כי אין להם לאן ללכת". מחשבה זו היא טעות מיסודה. ניקח למשל את השר פרוש, שאינו מצליח להסתיר את התסכול והזעם כלפי ראש הממשלה, ובצדק. ישנו סיכוי לא מבוטל כי במידה והחוקים הקריטיים שהוזכרו לעיל לא יתקדמו בחודשים הקרובים, הוא יפרוש בדרמטיות מהממשלה.

אמנם מהלך זה לא יפיל את הממשלה, אך היא תזעזע אותה ומשם המדרון חלקלק. פרוש כידוע אינו בוחל באמצעים. נזכיר כי לפני ל"ג בעומר הוא כבר הודיע על התפטרות בשל חוסר תקציבים וכדו' להילולת הרשב"י עליה היה אחראי במסגרת תפקידו. לבסוף הוא הגיע להסדר עם נתניהו, אך ראש הממשלה צריך לדעת כי תרחיש כזה יכול לשוב על עצמו, והפעם יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להחזיר אותו לשולחן הממשלה. התפטרות וחזרה מידית לממשלה זה משהו שעושים פעם אחת, לא פעמיים.