היועמ"שית בתשובה לבג"ץ: "על צה"ל לפעול לאלתר לגיוס אלפי בחורי ישיבות"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה העבירה לבג"ץ את עמדתה לקראת הדיון בנושא חוק הגיוס ותקציב הישיבות שצפוי להתקיים ביום ראשון בשבוע הבא.

בתצהיר משלים שכתבה בהרב מיארה  הבהירה היועצת המשפטית כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין, וכי העברת תמיכות לישיבות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית.

כמו כן, לא ניתן לקדם "הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע מלחמת חרבות ברזל".

בתצהיר נכללו עדכונים מטעם מערכת הביטחון לפיה על פי התכנית המתגבשת רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך שנת הגיוס 2024. עוד עודכן בית המשפט כי עבודת המטה לגיבוש תכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי נמשכת.

היועמ"שית הבהירה כי היא מייצגת בעתירה את משרדי הממשלה הרלוונטיים לעתירה ובראשם את משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך. בעוד הממשלה מיוצגת על ידי עו"ד פרטי שאושר על ידי היועמ"שית.

בתצהיר שהגישה היועמ"שית נכתב כי בחודש הנוכחי גויסו 250 חיילים חרדים. בנוסף במהלך השנה האחרונה גויסו 462 חיילים חרדים לצה"ל נתון הגבוה יותר יחסית לשלוש השנים האחרונות.

בנוסף ציינה היועצת המשפטית לממשלה כי "עבודת המטה לגיבוש תכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי נמשכת, ובכללה דיונים בראשות שר הביטחון, הרמטכ"ל ובכירי מערכת הביטחון כמו גם בצוותים מקצועיים שונים. על פי התכנית המתגבשת, בכפוף לזמינות המשאבים הנדרשים (לרבות כ"א ותשתיות) ולמצב הלחימה בגזרות השונות, רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך שנת ה גיוס 2024 , שמתחילה בחודש יוני 2024 , וזאת במקביל לגיוס בני הציבור הכללי, ובבניין הכוח הקריטי של צה"ל הנעשה תוך כדי לחימה".

היועצת המשפטית התייחסה שוב לעמדת הממשלה כפי שהציג מזכיר הממשלה ולפיה אין חובה לגייס כעת בחורי ישיבות משום שבצו הביניים שהוציא בג"ץ לא נכתב כי חובה לפעול לאלתר לגיוס בחורי ישיבה. בתצהיר הממשלה נכתב "העדר בסיס נורמטיבי 'להימנעות גורפת מגיוס' אין משמעותו 'הוראה גורפת לגיוס'".

ולפיכך הסיקו כי "הפוקד, בהפעילו את סמכותו לפי סעיף 13, רשאי שלא לקרוא לגיוס תלמידי ישיבות, וזאת כל עוד הוא אינו מבקש להסדיר בכך באופן שלם וגורף את הסוגייה העקרונית של גיוס תלמידי ישיבות. הפוקד חייב לשקול שיקולים מקצועיים, ביטחוניים ומערכתיים שונים אשר לא מן הנמנע כי הם יובילו למסקנה כי לעת הזאת, אין לקרוא לתלמידי הישיבות – כולם או חלקם – להתגייס".

היועמ"שית הבהירה כי לעמדתה "אין בסיס לטענות הללו, מהן משתמע כי ניתן להימנע לעת הזו באופן גורף מגיוס תלמידי ישיבות, בין היתר על רקע הצעת החוק הממשלתית, המקודמת. לעניין זה יובהר, כי אין כל מקום להסתמך על צו הביניים שניתן ביום 26.2.2024 למניעת הפחתה של תקופת שירות לעניין גיוסם של בני הישיבות, כבסיס נורמטיבי המאפשר לממשלה להימנע מגיוס בני הישיבות. מטרתו הייתה למנוע יצירת מצב בלתי הפיך, ובוודאי שהוא לא נועד לשמש את הממשלה באופן ציני כבסיס נורמטיבי לאי גיוס גורף של בני הישיבות".

היועצת קובעת במכתבה כי "אין עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג' 1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת ג' 1 לחוק".