שלב אחר שלב: כך יעבוד הליך החנינה של נתניהו – והשפעת המצב הביטחוני

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה יצחק הרצוג לקבלת חנינה – צעד חסר תקדים לנאשם מכהן, הנמצא בעיצומו של משפט פלילי. כעת הבקשה צפויה לעבור מסלול ארוך ומעמיק, שעשוי להימשך כמה שבועות לפחות, ובמרכזו בחינה עקרונית: האם נשיא המדינה רשאי להעניק חנינה לפני הרשעה.

שלב א': הגשה ואיסוף נתונים

לאחר הגשת הבקשה, היא הועברה לידי מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שפתחה בהליך איסוף מידע ובדיקת נתונים. המחלקה פונה לשורה של גורמים מקצועיים — ובהם שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, גורמי רווחה ורפואה ורשות האכיפה – לצורך גיבוש חוות דעת.
לאחר מכן מועברת חוות הדעת לשר המשפטים, שאמור לגבש את עמדתו ולהעבירה לבית הנשיא.

שלב ב': בחינה בבית הנשיא וגיבוש המלצה

בלשכה המשפטית בבית הנשיא עוברת הבקשה בדיקה מעמיקה:

• תיק החנינה נבחן ומושלמים בו פרטים חסרים.

• הייעוץ המשפטי לנשיא מקיים בדיקות מול משרד המשפטים וגורמי אכיפה נוספים.

• לבסוף מגובשת חוות דעת מלאה שמועברת לנשיא — לצורך ההכרעה.

שלב ג': החלטת הנשיא

לאחר גיבוש כל החומרים, עומדות בפני הנשיא שתי אפשרויות:

אם מאשר חנינה: הנשיא יחתום על כתב ההקלה, שיעבור לאישור שר המשפטים או שר הביטחון. לאחר מכן תישלח הודעה רשמית למבקש.

אם דוחה: הבקשה תידחה בהודעה מנומקת שתימסר לנתניהו.

טענות נתניהו וסנגוריו בבקשת החנינה

בפנייה שהגיש באמצעות עו״ד עמית חדד, טוען נתניהו כי המשפט הפך ל“מוקד של מחלוקת ציבורית חריפה”, ובשל כך הוא מבקש להפסיק את ההליך “למען טובת המדינה ולא מתוך אינטרס אישי”.

במסמך נטען כי החקירות בעניינו התנהלו באופן חריג, תוך שימוש ב”אמצעים בלתי חוקיים”, הפעלת “לחץ פסול על עדים ועיתונאים” ואף “מעקבים בניגוד לדין”. לדבריהם, רשויות האכיפה “חיפשו עבירה לאדם — ולא אדם לעבירה”.

נתניהו מדגיש כי למרות שהוא מאמין שהיה מזוכה “זיכוי מלא” אילו המשפט היה נמשך, הוא בוחר לבקש חנינה כדי “להפחית את להבות הקרע הציבורי” ולרכז מאמצים באתגרי הביטחון והמדיניות.

הרקע המשפטי: שלושה תיקים, דיון ציבורי מתוח

כתב האישום נגד נתניהו כולל שלושה תיקים:

• תיק 4000 – שוחד והפרת אמונים בפרשת בזק–וואלה.

• תיק 2000 – הפרת אמונים בשיחות עם מו״ל “ידיעות אחרונות” נוני מוזס.

• תיק 1000 – קבלת מתנות מאנשי העסקים מילצ'ן ופאקר.

עורכי דינו הדגישו בבקשה את “תרומתו הציבורית ארוכת השנים” של נתניהו בתחומי הביטחון, הכלכלה והדיפלומטיה — כולל המאבק בגרעין האיראני והסכמי אברהם — וטענו כי בשלב זה “על המדינה לאפשר לראש הממשלה להתמקד באתגרים הלאומיים”.

חנינה לפני הרשעה: סוגיה תקדימית

אחד הנושאים המרכזיים שבית הנשיא יצטרך לבחון הוא האם סמכות החנינה מאפשרת לנשיא להעניק חנינה בטרם ניתנה הכרעת דין — סוגיה שלא נדונה בעבר באופן ישיר.

במידה שהנשיא ייענה לבקשה, מדובר יהיה במהלך תקדימי בעל השלכות פוליטיות ומשפטיות רחבות.

בשלב זה, לא נמסרה תגובה רשמית מבית הנשיא לגבי לוחות הזמנים או העמדה העקרונית.