עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב / עו"ד נתן רוזנבלט על מגורי חרדים בדרום הארץ

בשבוע שבו אנחנו קוראים את פרשת המרגלים, כדאי לבחון את נושא הסטיגמות לגבי מקומות יקרים בארץ הקודש, אשר רק בשל קיבוע מחשבתי ושמועות, לא זכו לתשומת הלב הראויה להם, ולכן לא זכו להתיישבות חרדית המונית.

ניקח לדוגמא את נתיבות, כי היא הכי מעשית לשינוי כרגע. אך אפשר להסיק מכאן לכל מקום אחר, מאופקים, ירוחם וכסיף בדרום, ועד נוף הגליל, מעלות ועכו בצפון, מעמנואל בצפון השומרון ועד מעלה עמוס בדרום גוש עציון. הצד השווה שבכולם, שמדובר ביישובים פורחים ומשגשגים, חרדיים לא פחות מקרית ספר וביתר, רק שאנחנו שבויים בקונספציה של עצמנו, ולכן לא נהנים מהמחירים הזולים שם.

לפני שבועיים פרסמנו כאן את העובדה כי בניית קריית נתיבות החדשה הגיעה לסיומה, וכי אנו מתכננים בסייעתא דשמיא להקים במקום קהילה חרדית של בני תורה צעירים. מאז התחילו הדברים להתגלגל במהירות, פתחנו קו טלפון מיוחד (089190091 או במייל [email protected]) לקבלת מידע והרשמה, וביקשנו משני אברכים שיתנדבו לענות אם מישהו מתקשר, מתוך הערכה שלאור כמות הטלפונים הצפויה, לא יצטרכו יותר מכמה דקות בין הסדרים. המציאות היא שהקו פשוט קרס והם לא מצליחים לעמוד בקצב ולענות לשיחות. ברוך השם הרשימה מתגבשת, וכבר יש ככל הנראה כעשרים אברכים המתכוונים לעבור בימים הקרובים.

אך לא על ההצלחות רציתי לדבר, זה כבר כנראה מאחורינו ברוך השם. אני רוצה לשתף אתכם במסקנות שלי משיחות והתכתבויות רבות עם אנשים שהתעניינו בפרויקט, נדהמתי מהבורות של אנשים בכל הקשור לפריפריה.

למשל המרחק, אנשים חשבו ברצינות כי מדובר ביום נסיעה ארוך, בעוד במציאות מדובר בפחות משעה מבני ברק! טענו כי הכל יבש שם ויש רק חול לאורך כל הדרך, בעוד כל אחד שנוסע לשם רואה את האגם הנפלא ואת הנופים המוריקים בדרך, הדבר היחיד שהוא לא רואה בדרך, זה את המוני הבדואים שאנשים אחרים טענו שנתיבות מוצפת בהם. אנשים חששו שאין בכלל חרדים בנתיבות, רק כמה בעלי תשובה מרוקאים (שהם גם אנשים יקרים מאוד) אבל כשהגיעו לשם, הם נדהמו לראות שטיבלאך שלא מביישים את איצקוביץ, והיכלי תורה שלא נופלים ממיר ופוניבז' באיכותם. בשיחות רבות שמענו על החשש מעיר חילונית, בזמן שמלבד הזכייה בקדושים אשר בארץ המה, רוב תושבי העיר מדקדים בקלה כבחמורה, וגם המיעוט הקטן מקורם בעדות קדושות, אשר גם כשהן יורדין אין יורדין עד תהום.

אם מוסיפים לזה את היתרונות של הפרויקט עצמו, מקבלים תמונה הרבה יותר מרנינה: סביבה של אברכים צעירים בני תורה, תשתית חינוכית ותורנית ענפה, דירות ענק חדשות מהקבלן, סטנדרט בנייה גבוה ביותר, כולל עם מלגה מכובדת, ואפילו סבסוד של השכירות הנמוכה.

בקיצור, הכל מושלם.

אז למה אין פקקים של אברכים בדרך לנתיבות (וירוחם, ואופקים, וכו')?

הרבה תירוצים, מילה אחת:

סטיגמה.

המילון מגדיר את המילה סטיגמה כ"תווית שלילית הנדבקת בטעות לאדם, חברה, או מקום מסויים, אשר מקורו בחוסר ידע או חוסר הבנה". זה בפשטות מה שקרה בפרשת השבוע, וזה מה שקורה עם הדרום.

בשיחה שהייתה לנו בביתו של הגר"ש מונטג מרא דאתרא, סיפרנו לו על הבורות של הציבור שלנו לגבי נתיבות. הוא לא הופתע והיטיב להגדיר זאת, בחלקו בין שני סוגי חוסר הידיעה: אלו שלא היו מעולם בנתיבות ורק שומעים מהחברים ששמעו מחברים וכו', ואלו שהיו בנתיבות, לפני הרבה הרבה שנים, והזיכרונות שלהם עדיין מאז, בלי להבין שהכל השתנה לטובה עד בלי הכר.

כך גם בביתו של הגאון רבי אריה לוי, חבר מועצג"ת, העליתי בפניו את החשש של הורים כי בנם יירד מהעלייה הרוחנית אם יעבור לנתיבות מעיר התורה מודיעין עילית. מרן ראש הישיבה ענה לנו בספרו כי הוא אישית עבר לנתיבות כאברך צעיר לפני למעלה מיובל שנים, וזאת משום שאברכי הכולל שבו למד בבני ברק לא רצו ללמוד טהרות והכולל היחיד שלמדו שם סדר זה, היה 'במקרה' בנתיבות, אז הוא עבר באופן זמני, ומסיים הראש ישיבה שהוא מסופק אם היה מצליח כל כך אילו נותר בבני ברק, ההתעלות כאן היא משהו יותר מהעיר הגדולה, ובזכות זה זכינו לאורו.

בואו לנתיבות החדשה, אמנם ההצלחה כבר החלה כנראה, וכבר אי אפשר להיות מעשרה ראשונים, אך אפשר להצטרף להצלחה, ב"ה שכרנו דירה, הבאנו ריהוט (אפשר עדיין לתרום) וספרים, והשבוע בע"ה ייפתח הכולל בראשות הג"ר יצחק סגל שליט"א. השילוב של דירה מפוארת חדשה, ללא כל עול כספי, עם "הרוצה להחכים ידרים" יביא אתכם לפריחה רוחנית וגשמית, עלה נעלה כי יכול נוכל.

טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד