מכתב גלוי לסגן שרת התחבורה / עו”ד נתן רוזנבלט על התחבורה והדיור

לכבוד הרב אורי מקלב, סגן שרת התחבורה.

ראשית, קבל את ברכתנו עם כניסתך ללשכת סגן השר על מלא, יישר כח מיוחד על הצעד הלא פשוט שעשית כשהתפטרת מהכנסת, כך הרוויחה ההתיישבות החרדית פעמיים: גם את הרב ברוכי שיחזור להתמסר להתיישבות כחבר כנסת, וגם ובעיקר: סגן שר במשרה מלאה במשרד המשפיע ביותר על הדיור.

כקורא קבוע של המדור אתה וודאי שואל את עצמך אם אין כאן טעות, המדור הרי עוסק כולו בענייני הדיור לציבור החרדי, אך שני הדברים כרוכים יחדיו: הבעיה הקשה ביותר של הציבור החרדי היא מצוקת הדיור, והמצוקה הקשה ביותר למשפחות צעירות שהלכו לגור בערי השדה היא התחבורה הציבורית.

כידוע לך, מצוקת הדיור הביאה לכך שמפת ההתיישבות החרדית שינתה את פניה בעשור האחרון לבלי הכר, וכתוצאה מכך גם מפת המצביעים שלך, בטבריה לבדה קיבלה יהדות התורה יותר מכל העיר החרדית קריית יערים ובאופקים יותר מכל העיר החרדית רכסים, חיפה “האדומה” כמעט עוברת את כל החרדים של נתניה ורחובות גם יחד, ואפילו כרמיאל, שלפני עשרים שנה לא היה בה מניין חרדי, כבר עברה מזמן את מספר מצביעי ג’ בכל ה”עיר” החרדית תל ציון.

בקיצור, מרכז הכובד החרדי עובר במהירות מריכוז פנימי להתרחבות כלל ארצית, וזה משמח ביותר, בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים, וזה גם ה-פתרון המרכזי למצוקת הדיור: כרבבת משפחות חרדיות צעירות שעברו לגור בצפון ובדרום בעשור וחצי האחרונים, הצילו רבבת הורים מקריסה כלכלית והביאו לפריחה רוחנית אדירה לאורך כל הארץ.

אך מצד שני זה אומר גם על התיעדוף של העבודה שאתה עתיד להשקיע בקדנציה הקרובה והקצרה (כנראה, לפי התנהגות השותפים הסרוגים), כך שהזמן קצר והתחבורה מרובה, ידברו אתך על בעיות רבות שהציבור שלנו סובל מהן, החל מהזלזול המחפיר של חברות האוטובוסים בתושבים החרדים (בעצם, אולי לא בכל הארץ, אני מדבר בעיקר על מודיעין עילית), עקומת המחירים הבלתי צודקת של השרה היוצאת, צרכי עמך מרובים, את כל אלו תשאיר בעיקר לשרה תליט”א ביחד עם חילולי השבת רח”ל (בהנחה שממילא אין לך מילה בעניין זה), הנושא הקריטי ביותר הוא גם הנזנח ביותר: התח”צ בהתיישבות החרדית היא היום מתחת לכל ביקורת.

המחסור בתח”צ זמין מעיב על ההתיישבות החרדית בערי הארץ, יותר מאשר התעסוקה והשכנים שלא תמיד נחמדים, בעיקר לצרכי תעסוקה אך לא רק, אין תחבורה סדירה וגם כשיש זה מצריך טלטול בין אוטובוסים עם עגלה ומזוודה וכל מה שלא נוח, התחושה בקרב הצעירים שם היא שמישהו משאיר אותם מתחת לגלגלי האוטובוס, תרתי משמע.

ניקח לדוגמא את צפת, דווקא העיר הכי מפותחת מבין כולן בנושא התחבורה, ולא בגלל שמישהו חשב על תושביה אלא משום שתושבי המרכז נוהגים להגיע בהמוניהם למירון הסמוכה, יש אמנם שפע של אוטובוסים, אך רק בסופי שבוע, בכל השבוע המצב קשה. ואפילו בסופ”ש, מישהו יכול להסביר מדוע האוטובוס למודיעין עילית למשל, כל אוטובוס, צריך להיכנס לכרמיאל ולקריית אתא ולהאריך בכך את הדרך הלא קלה בעוד שעה וחצי?! הגיע הזמן לעדכן את המשרד שיש כבר מספיק חרדים בכרמיאל על מנת להחזיק אוטובוס לבד.

או קח את עפולה (1700 ג’, 2500 ש”ס) באמצע השבוע אין אוטובוס אחד לירושלים, התושבים נאלצים להחליט מה יותר גרוע: נסיעה של שעתיים בעמידה או טלטול של שעתיים וחצי באוטובוסים חילוניים, לערים החרדיות הקטנות יותר (מלבד ב”ב) אין בכלל אפשרות להגיע באמצע השבוע.

אלו רק דוגמאות קלות יחסית אך הן חוזרות על עצמן בכל עיר ועיר, בהר יונה שרוב תושביה בוגרי בית שמש אין אפשרות להגיע לבית שמש פחות מארבע שעות נסיעה, מחריש אין אפילו אוטובוס אחד לירושלים ומטבריה אין אפשרות סבירה להגיע.

נכון, בסופי שבוע המצב טיפה יותר טוב, אך תחשוב כבוד סגן השר על אברך מעמנואל שהגיע לחתונה משפחתית באשדוד, הוא יצא מיד אחרי מנחה גדולה כי הדרך של שעה לוקחת לו שלוש שעות, בסעודה יבואו כל הבני דודים לשאול אותו איך זה לגור בפריפריה, אך הוא יתנצל שהוא חייב לעשות “רבויסיי” כי אם הוא לא יצא בשמונה וחצי מהאולם כדי להתגלגל הביתה בחצות הלילה. כתבתי עמנואל, כי הגיס שלו ממעלות התייאש מראש והודיע שלא יגיע לחתונה. אי אפשר לבנות פריפריה חרדית חזקה אם הגעה לבר מצוה של אח הופכת להיות מבצע בלתי אפשרי כמו לנסוע לחו”ל.

גם בדרום המצב לא טוב, אמנם יש תחבורה סדירה פחות או יותר לריכוזים החרדים, אך התדירות נמוכה והסיבובים ארוכים, בגלל הניסיון לדחוף כמה שיותר ערים לתוך אוטובוס אחד, מה שהופך נסיעה פשוטה לטיול יומי (לפחות) עם תכנון קפדני מראש. המצב הזה מרפה את ידי העוסקים במלאכה ומחמיץ במקצת את מתיקות חדוות היצירה של המתיישבים הצעירים. בסוף זה עלול לחזור לכולנו בפנים, כי ככל שיהיה קשה יותר להגיע מצפת לאירוסין, יהיה קשה יותר לשכנע את המאורסים להגיע לצפת, וכן להיפך: ככל שיוקל להגיע מצפת לאירוסין יקל יותר לשכנע את המאורסים לעבור לצפת.

פתרונות? יש הרבה כבוד סגן השר והם בידיים שלך, קח בינתיים שתיים:

1) רכבת. כן, הדבר הארוך הזה שמשמש מאות אלפי עובדים כל יום והופך את כל הארץ למטרופולין אחד גדול, הרכבת הזו שיכולה באותו אופן להביא אלפי משפחות חרדיות להורים ולהשיבם במוצ”ש – לא עושה את זה. כן, אדוני כבוד סגן השר, הרכבת לא עובדת בעש”ק ומוצש”ק. תדבר איתם בבקשה שיפעילו את הרכבת גם בימים אלו וכדי שלא ידרכו לך על המצפון על הנהגים שיצטרכו לחלל שבת תן להם שעה או אפילו שעתיים, אם השבת יוצאת בחמש וחצי אין בעיה להפעיל את הרכבת בשבע וחצי, ואם השבת נכנסת בשבע וחצי אין בעיה להפעיל רכבת עד חמש וחצי. תחשוב על רכבות מלאות באלפי ילדים חרדים שנוסעים יחד הלוך חזור בסופי שבוע, ששים ושמחים, קרונות שלמים של מלווה מלכה’ס, אפשר לוותר על תחנות רעננה דרום ויבנה צפון, תן לנו במקום זה את בית שמש ובני ברק, ירושלים ומודיעין.

2) סבסוד. בעבר הייתי חבר ועדת תחבורה במודיעין עילית (כשעוד היו בה ועדות פעילות של אנשים שאיכפת להם) ניסיתי לדבר עם גורמים שונים במשרד שלך, הם הסבירו לי יפה מאוד שזה לא רווחי להחזיק קווים שאינם מפוצצי אוכלוסין, אבל גם להחזיק מדינה באופן כללי זה לא רווחי, מדינה צריכה לתת את שירותי התחבורה לכל דורש ואם צריך להכניס יד ולסבסד את התח”צ – זה מצוין, מי שנסע הרבה פעמים, כמוני, בקווים להתנחלויות מבודדות או לכפרים ערביים במשולש, יודע שאין כל סיכוי שהקווים הללו יחזיקו את עצמם, סבסוד קטן כאן יכול להועיל למדינה ולעם הרבה מאוד.

יש עוד רעיונות אבל אין כאן המקום כבוד סגן השר, שכן אנחנו כאן במכתב אישי, אני מציע שתבוא לסייר אצלנו ותקבע פגישה עם כל נציגי ערי השדה, נגיש לך ביחד בלי נדר תכנית מסודרת לתחבורה ציבורית תקינה ויעילה להתיישבות החרדית.

אם תפתור את מצוקת התחבורה פתרת את מצוקת הדיור.