כמעט שבוע ארך מבצע 'מגן וחץ'. אם תרצו, כמעט מלחמת ששת הימים, רק עם סיומת אחרת לגמרי. במבצע שנפתח בצורה די תמימה, היה נראה ששאיפותיו אינן גבוהות, אך עד מהרה הטונים השתנו ודברים אודות הכרעת הג'יהאד האסלאמי החלו להישמע. חיסולם של ראשי הטרור בארגון הג'יאהד האסלאמי עלה לראש הרשימה שהלכה והתארכה ורק לקראת הפסקת האש (שנכון לשעת כתיבת השורות עתידה אינו ידוע) שוב החלו בצה"ל להפציץ דיונות חול.
גא"פ (ג'יהאד אסלאמי פלסטיני), הוא ארגון קיצוני. הוא קיצוני ברמה כזו, שחמאס נחשב פרגמטי לידו. בהיסטוריית שלטון חמאס ברצועה, ניתן לראות שהוא יודע לרסן את עצמו לעיתים. הוא חושש להביא יותר מדי הרס על התושבים, הרס שעלול להביא להתקוממות עממית. גא"פ לעומתו, נטול כל אחריות על תושבי עזה ובשל כך מרשה לעצמו לשגר טילים וליצור טרור, ללא מחשבה כלשהי על התגובות שיכולות לבוא עליהם כתוצאה מכך.
במערכת הביטחון שוקלים את הדרך הנכונה לפעול מול גא"פ. מצד אחד הם אלו שמתסיסים את הזירה ללא שום שיקול או מעצור ולכן יש להכניע אותם כמה שיותר מהר, מצד שני ברגע שהם יוכרעו, קשה לחזות מי ימלא את מקומם ומה יהיו ההשלכות לכך. סכנות בטחוניות משמעותיות עלולות לצוץ, בין אם ארגון חמאס יקבל שליטה אבסולוטית ברצועה, ואף גרוע מכך אם ארגון דאע"ש ימצא את רצועת עזה ככר פורה לפעילותו.
לצד השיקולים הביטחוניים המקצועיים, יש מוסכמות שנתפסות בדעת הקהל ולפעמים גם בדעת ראשי הקהל, שכאשר חושבים עליהם באופן רציונלי מוצאים שאין שום מקום לתפיסות אלו. נראה שבעניין העזתי יש תפיסה מרכזית שצריכה להשתנות ביחסה של ישראל מול ארגוני הטרור.
ברוב ככל המבצעים שנעשו עד כה בשטח הרצועה, ההתקפות הישראליות בוצעו כתגובה לפעילותם של המחבלים. הם ירו תחילה וישראל ירתה בחזרה. הם שיגרו טילים וישראל הרסה את בתיהם. אך כשעוצרים לרגע של מחשבה, מסתבר שאין שום הגיון בדפוס פעולה זה. עזה מרושתת כיום לחלוטין על ידי הצבא הישראלי. כוחות הביטחון הישראלים יודעים כל מה שזז שם. אין שום סיבה שהתקיפות הישראליות יבואו רק כתגובה. כל אדם שמתעסק בייצור טילים או שותף בדרך זו או אחרת לטרור, אחת דתו: מוות. אין שום סיבה להשאיר על פני האדמה אף טרוריסט, כשחיי אדם אחר יגדעו על ידו במוקדם או במאוחר.
בעבר היו הרבה דיבורים על כיבוש הרצועה והכרעת חמאס. כך למשל זכורה הכרזתו של נתניהו ב-2009, רגע לפני ששב לראשות הממשלה, כי יש למוטט את שלטון החמאס בעזה אולם בינתיים נראה שחמאס האחראי על האוכלוסייה האזרחית בעזה יודע להתאפק כשצריך.
אם ישראל תשאיר את שלטון חמאס, אך תגדע כל פעילות טרור בשלב בראשיתי, זה יגדע מראש את האיום הנשקף מדרום. אם ינטרלו מראש כל אפשרות ליצירת טילים, פעילות הטרור ברצועה עשויה להיחנק והחיים בעזה יהיו דומים לחיי הפלסטינים ביו"ש, שכלי מלחמתם הנפשעת, שמהווה אתגר תמידי ואסור להסכים גם לה בשום פנים, מסתכמים באבנים, סכינים, בקבוקי תבערה ורובים. רקטות וטילים מכל הסוגים צריכים להיות מחוץ להשגתם של הארגונים בעזה. אם לעזתים לא יהיו טילים, גם אם יהיו להם כלי נשק אישיים, זה לא אמור להוות גורם מאיים על תושבי ישראל בצורה משמעותית, שהרי הם לא מסתובבים בתוכנו כמו ערביי יו"ש.
כל זה באשר לחמאס, אך את ארגון גא"פ ישראל צריכה להשמיד. גם אם יש שקט זמני, לא להרפות, אלא לנטרל לגמרי את יכולתם של הג'יהאד האיסלאמי לייצר טרור ולהשתקם מחדש. גוף שאי אפשר להגיע איתו לסיכומים כל שהם, הוא מהווה איום שישראל אינה יכולה לשאת והשמדת הארגון היא האופציה היחידה.





















אם נראה לך שאפשר להשמיד אותו ועוד רק מהאויר… אתה כנראה חי בסרט!
מעביר לטיפול, יצחק.