הנה הם הגיעו לבית שלי. זהו, זה נגמר.
את הצרחות שלהם אני שומע כבר מהבוקר כשהם עוברים מבית לבית, עכשיו הם הגיעו אליי.
"לפתוח את הדלת, מיד!"
"שנייה, אני פותח!"
"שלום וברכה!"
"ששללום גם ללכם!"
"מיקי זלושינסקי, נכון?"
"ככככןן".
"שמאלני, אה?"
"אאננני?"
"אל תגיד לנו אני, אל תגיד לנו הוא! יאללה, לרכבת ישירות לגטו שמאלנים!"
"זה לא אמיתי" אני ממלמל לעצמי תוך כדי שאני אורז תיק קטן, "איך כל זה קורה במציאות?"
"מה זאת אומרת? כאילו שאתה לא יודע… צמצום עילת הסבירות כמובן!" אמרו החיילים, כשצחוק אימתני מתפרץ מגרונם.
זאת כתיבה אנטישמית. אני לא מתפלא כי מזמן הפכת לשונא יהודים.
ודש לסבא שלך שבחיים לא היה מאמין מה יצא מהנכד שלו…
תתבייש לך
זילות של השואה, לא כל דימוי מותר לשימוש, גועל נפש
גא"מ
אבל לשמאל כן מותר?