ראש הממשלה והאסיר לשעבר אהוד אולמרט קרא אתמול למנהיגי העולם להימנע מלהיפגש עם נתניהו. על נשיאות ארה"ב טען, כי עליה לחשב את יחסיה עם ישראל מחדש. "אני קורא למנהיגי העולם לא להיפגש עם נתניהו, להחרים אותו, אני קורא לארה"ב של אמריקה לעשות הערכה מחודשת של היחסים עם ישראל, על כל מה שמשתמע מהעניין הזה". הוא הוסיף ואמר על הנשיא ביידן: "היינו במשך שנים ביחסים אישיים טובים, אני מכיר אותו. אם הוא אוהב את ישראל הוא חייב להיות נגד ממשלת ישראל, והוא פחות או יותר כבר אמר את זה, אבל הוא צריך לתת לזה ממד מעשי נוסף".
לשמוע ולא להאמין. אדם שמילא תפקיד כה חשוב, כה מלא אחריות, מציע למדינה זרה לפעול נגד הממשלה במדינה בה הוא חי, ולהרוס את הקשרים בין מנהיגת העולם החופשי למדינת ישראל התלויה על בלי-מה. אם לא שאותו ראש ממשלה לשעבר ישב בכלא על שוחד כאחרון העבריינים, היינו אומרים שהמשפטים המצוטטים לעיל, יוחסו אליו בטעות. אך כיוון שעברו אינו נקי בלשון המעטה, הרי שהבן אדם מסוגל לפגוע בכל מי שזז, כשדבר כלשהו לא מוצא חן בעיניו, ואם מעל בכספי ציבור כשחשק בכך, הוא עשוי אף לסכן את הציבור כשזה משרת את האינטרסים שלו.
התעוזה שלו להוציא משפטים כאלו מפיו, או בכלל לצאת בהצהרות כלשהן בנושאי יושר וצדק, נובעת מהגיבוי התקשורתי שיש לעניין. שהרי אם לא כך – 'החמאה המרוחה על ראשו' אמורה הייתה לגרום לו להימנע מ'לצאת לשמש' הציבורית. ככלל זו תופעה מעניינת במדינת ישראל, שאין כל צורך לעמוד באופן אישי ברף הציפיות שמציגים לאדם אחר. אולמרט – מדבר על שחיתות ויושר, אהוד ברק – מדבר על דמוקרטיה, ואהרון ברק – מדבר על זכויות המיעוט (החרדים הם לא מיעוט?..).
נראה שאולמרט כמו רבים אחרים, רואה את המדינה כפוטנציאל עסקי, בו מנסים לסחוט מה שניתן, וברגע שסחטו אותו עד הסוף – זורקים לאשפה הקרובה. פנסיות, תקציבים מיותרים, ג'ובים עם משכורת לא פרופורציונלית ועוד אי אלו פינוקים שהצליחו להוציא מהמדינה, מהווים את החיבור היחיד לארץ שאולמרט וחבריו שוכנים בה, ברגע שמישהו הזיז להם את הגבינה, מבחינתם שהמדינה תלך פייפן. ביום שבו המדינה תחזור לפסים והשלטון יהיה פה שוויוני, אנשים אלו יימצאו בחו"ל ואך ורק שם, גם כדי לממש את כל מאווייהם וגם כדי שלא יתגלו עוד מהשערוריות שהתבצעו על ידם במרוצת השנים.
אם רק יבליטו יותר את מעלליהם של אלו המתבטאים נגד שלטון הימין ויפמפמו זאת בלי סוף, לא יצטרכו הסברה רבה נוספת, שכן רואים מי הם הבאים בטענות ומבינים היכן טמון הצדק והיושר. משום מה, הדברים ההזויים ביותר עוברים מתחת לרדאר, ואין גוף ימני משמעותי, שדואג לעצור את השיח הציבורי ולהפנות את הקשב שלו לאותם דברים. הטירוף הזה שאנשים מצד אחד של המפה הפוליטית יכולים להתבטא ללא שום רסן וללא שום הגיון, ואנשים ששומעים זאת, עוד יכולים להסכים עם דבריהם – הוא הזוי בכל קנה מידה, ועל הימין למצוא את הדרך לשנות זאת. אם יחדדו יותר, יהיו עקביים במסרים ויבהירו את הדברים לאלו שפחות מבינים, המצב פה ישתנה לטובה. יש צורך לשלוט בשיח הציבורי, ולקעקע את הנורמות שהתקבלו פה ללא שום הגיון וללא שום צידוק מוסרי.
בינתיים – הקואליציה עובדת להעביר את צמצום עילת הסבירות בקריאה שניה ושלישית. אם וכאשר זהו רק תחילתו של מהלך ארוך לשינוי יסודי במדינה – טוב, אך אם יעצרו בזה, הרי שאזרחי ישראל ימשיכו להיות כפופים למצב רוחם של אותם מושחתים שעושים במדינה כבתוך שלהם.
