אל תבנו על המרדה בבני ברק / דוד ברמן

בואו נפליג בדמיון: ויהי אחרי הבחירות בבני ברק – נניח והספין של בוסו מחזיק עד הסוף. נניח והתרחיש ההיפותטי האוטופי מתממש והוא מנצח. נו מה עכשיו? איך הוא יצליח לקחת את העיר הזו שנראית משהו כמו חווארה, ותהפוך אותה ליפה ומטופחת וירוקה ומסודרת וריחנית ונעימה עם מלא גנים פארקים כבישים רחבים ותקינים ומקומות פנאי. ובד בבד גם לשמור אותה כבירת עיר התורה החרדית עם צביון חרדי חסידי מובהק.

יש פטנט לקוסם שלא ידענו? שבולדוזרים כמו זייברט וחבריו ששנים בעירייה ובעשייה לא מסוגלים, שמחזיקי תיקי תברואה ושפ"ע בעיר שכולם ממפלגת ש"ס לא מסוגלים, ואיזה בוסו, מוצנח כן?!, זה הוקוס פוקוס? חיפה כן מתמודדת עם חזירי בר, וערים אחרות עם תנים ושאר פולשים?

קוסמות בסגנון בן גביר, שידע לבקר ולצעוק, אבל פתאום מגלה שהפרקטיקה "קצת" יותר מסובכת לביצוע. ושציוצים בטוויטר לחוד ומהפכות מעשיות אמיתיות לחוד. שהמציאות חזקה מכל אידיאולוגיה. כל פתרון בעניין החולדות "שבוסו" מסוגל , כל ראש עיר אחר יכול, זה לוקח זמן, ויגיע על פתרונו. כולם מחויבים לזה. אין כאן סודות מקצוע.

גם איך בוסו יתפקד מול עירייה לעומתית שברובה המוחלט תהיה ממפלגה שלא רוצה אותו בראשות העיר ותהיה אופוזיציה, ויכולה לא להעביר תקציב, והדרך לוועדה קרואה קרובה מתמיד. ועל הדרך יפלג את העיר ואת הציבור החרדי במלחמה מטורפת, וישאיר אחריו אדמה חרוכה – תרתי משמע.

זה לא סותר שהמצב בעיר דרוש שינוי קרדינאלי, עיר שנבנתה בעידן הסוס ועגלה ובארות המיים, הוזנחה זה עשורים רבים תחת כל ראשי העיר, חייבת לעבור שיפוץ יסודי אמיתי מקצה לקצה. ומצפים שהמועמד המרכזי חנוך זייברט "יכנס לאירוע" ויציב חזון ותוכנית עבודה ריאלי ובר השגה לתושבים שבצדק דורשים איכות חיים.

חזון הכולל לא לפחד לתת צווי הריסה לעבריינים, לא לאישורי בנייה פראים, לקנוס עבריינים מפצלי דירות המכבידים על התשתיות. להשקיע מיליונים בעבודות תיקון וריבוד כבישים, הרחבת צירים. החלפת פחים, תיחזוק גנים, להכפיל את פועלי הניקיון. השתלת פרחים ועצי נוי. הקמת מסופי תחבורה ציבורית בכדי להוציא את הפקקים והזיהום אוויר הנוראי משיירות האוטובוסים הבלתי נגמרים ההופכים את העיר לסיוט תחבורתי.

מפזרי פשקעווילים או פרסום פיראטי על הרצפה לקנוס ולהעניש בחומרה רבה. כנ"ל לרמקולים מחרישי אוזניים לכל מכירה וקשקוש ללא שזה נושא דחוף. מדיניות אחידה, בלי פרוטקציות. בלי פוילע שטיקים. אכיפה הגונה וישרה. זו מהפיכה עצומה בכמה רבדים שתיקח שנים, עד שתושבי העיר יתחילו להנות מאיכות חיים נורמטיבי. סבלנות הוא שם המשחק

כל הבונים על בחירות בו הציבור לא יצביע כפי הוראות הרבנים. טועים ומטעים. זה חלום באספמיה. בכל מערכת בחירות יש מיעוט החורג. מיעוט קולני ותקשורתי, אבל הוא תמיד נשאר קומץ שולי. וזה לא יהיה שונה הפעם, למרות כל הסקרים והפרסומים השונים המוזמנים והחסרי אחיזה המציאות. כאמור זה סרט החוסר על עצמו כל בחירות. ראינו כבר מה זה שווה.

אין לאף מפלגה ומגזר שום אינטרס לפרוץ את המשמעת הרבנית, זה תמיד יכול לפעול כבומרנג חזרה נגד כל הצדדים. זה משחק מאוד מסוכן שאתה יודע איפה זה מתחיל ולא יודע איפה זה מסיים.