בזמן שהמלחמה בחזית הדרומית פעילה במלוא עוזה ועדיין נמצאת רק בראשיתה, גוברים הקולות לממשלת חירום לאומית, אחד מגיע עם תנאים מוקדמים ודורש כניסה בדלת מסתובבת (אני אכנס ופלוני יצא) והשני דוגל בכניסה בכל מצב, לזמן מוקצב ועד שתושג השליטה.
האיום הביטחוני מאיים עלינו מכל פינה. הדרום כבר מבעבע ונמצא אחרי נקודת הרתיחה, בינתיים ללא שליטה, ביהודה ושומרון זה עלול להתפרץ בכל רגע, חמור יותר הערים המעורבות במרכז הארץ והערים הערביות שבתוך שטחי ישראל, שבשומר החומות הם הוכיחו טוב טוב שברגע אחד הם יודעים להפוך לאויבים, ומעל הכל החזית הצפונית שבין רגע עלולה להתחמם ולמצב את ישראל במקום אחר לגמרי.
התמונות והתיעודים המזעזעים שמפיצים חיות האדם מהעזה מהטבח הקשה שביצעו ומהשבי לעזה אליו נלקחו נשים על ילדיהן, צעירים ומבוגרים יחדיו, גורמות לעולם להכיר בזכותה של ישראל להגן על עצמה ועל אזרחיה, אך לכל ברור כי זה רק עניין של זמן עד שהקולות ישתנו והם ימצאו את "האשמים האמיתיים לעומת המסכנים האמיתיים". כמו תמיד.
עכשיו זה הזמן. קול דמי אחינו צועקים. חלקם נטבחו, אחרים נחטפו, משפחות נקרעו וחיים של רבים נגדעו. דקה אחד דקה, אנו נחשפים לסיפורי זוועות שעברו על תושבי עוטף עזה שנקלעו לתוך מארב של חיות אדם, בעודם בביתם יחד עם משפחותיהם, ילדים לצד הוריהם, קשישים לצד נכדיהם. ושם, שם כולם היו, ימניים ושמאלנים, דתיים ושאינם. תומכי רפורמה ומתנגדי הפיכה משפטית. האויב לא מבדיל ביננו, מבחינתו את כולנו צריך למחוק.
ממשלת אחדות זה צו השעה. לא רק כי לא זו העת לעשות פוליטיקה, אלא בעיקר בכדי לגבור על האויב ולשדר לעולם כולו תמימות דעים ולרתום אותו אלינו. אבל כשאנחנו לא יודעים להתאחד בתוכנו, ופוסלים ישיבה עם נציגות של ימין קיצוני או להיפך, אל לנו להתלונן על איבוד תמיכת הקהילה הבינלאומית וודאי לא לתת להם את התירוצים ללמה אנחנו האשמים.
רק לפני כשבוע התווכחנו על תפילה בהפרדה במרחב הציבורי, על הקפות שניות עם מחיצה או בלעדיה בכיכר דיזינגוף בתל אביב. כמה כותרות וכמה קיטוב זה יצר, עד כדי הגעה לדיון בבית משפט העליון – וברגע אחד, רגע לפני "ההקפות בהפרדה", הפכנו כולנו לעם אחד שנמצא בטבח אחד ובהתקפות לא פוסקות.
עכשיו כשהברזל חם, זה הזמן להכות וכמה שיותר חזק. גם בשביל לגבור על אויבנו ולא פחות מכך לחזק את האחדות בתוכנו. אחדות, זה צו השעה והמינימום שאתם, הנבחרים, מחויבים לעשות למען כלל האזרחים, שבעת צרה גם להם לא ממש משנה הדעות של חבריכם לממשלה, אלא התוצאות שלכם.




















