הם לא זוג פרייאר.
בלאק פריידיי, יום הרווקים הסיני,
אלו הימים שלהם!
הם לא יתנו למבצעי האש האלו לחמוק מתחת לאפם.
בכל שנה בימים הללו הם יושבים משך שעות בסקירת מבצעי האתרים והחנויות שלא יהי מבצע שיתפספס חלילה וחס ו…
כך גם בשנה שעברה עת הגיע יום הבלאק המהולל, ישבו הזוג ועברו במרץ על האתרים השונים והזמינו מכל הבא למסך.
ויהי כעבור כמה ימים כשהגיעו שלל המשלוחים אל הדואר לאחר מעקב צמוד של האישה על מליון ורבע ההודעות במייל על מיקום החבילות בכל שעה עגולה, אצה רצה הגברת והביאה את שלל החבילות אל ביתם.
לעת ערב התיישבו השניים למלאכת הקודש, פתיחת החבילות.
"וואו! בגד יפה! לדודי או ליענקי?" אמר הבעל.
"אה… משהו במידות באמת לא היה ברור שם…" ענתה האישה סמוקה.
"מה זאת אומרת?" תמה הבעל.
"זה בגד שהיה אמור להיות בשבילי…" השיבה במבוכה.
"הכל טוב… אולי זה יתאים על אחד הילדים. הלאה, מה זה? משחת נעליים בצבע ורוד?"
"אחח… היה צריך לבחור צבע?"
"נו נו… לפחות אם נקנה פעם נעליים ורודות ונצטרך צביעה יהיה לנו… אולי נפרסם גמ"ח… אוקיי, מה זה הנעליים הקטנות האלו?"
"נעליים לדודי!"
"נעלי כלבים… ממתי בכלל יש דבר כזה?"
"עולם של משוגעים!"
"לא נורא! ניתן את זה לבן דוד שלך! הבן של דבורי שהתקלקל, יש לו כלב. הלאה, מה עוד? זה בגד לדודי! מה זו החיה שמצוירת פה?"
"נו, באמת! אני כמעט בטוחה שבחרתי את השני…"
"ומה זה האחרון פה? אה, קיסמי אוזניים".
"אה, זה לא המעמד? באמת לא הבנתי איך עלה רק שקל שלושים…"
"וואו! במקום 2.20 כאן בסופר! אין, אין על הבלאק פריידי הזה באתרים! פרייאר מי שמפספס!".
תודה!! הטורים היו חסרים כבר תקופה ארוכה
נכון מאוד!!
בא נאמר שזה לא באמת ככה…