שורות אלו נכתבות ברעד של התרגשות באצבעות בעיצומו של אירוע ייחודי שאיני זוכר כמותו מעודי: אירוע הצדעה של ארגון טובה וברכה, אליו הוזמנתי בתוקף תפקידי כגבאי השטיבל שלנו לצד הרב משה אייזן.
אז קודם כל למי שלא מכיר את הארגון, הם מחלקים לכל משפחה שעומדים בקריטריונים סכומים גדולים מאד בכל ערב חגים, מדובר בכמה אלפי שקלים למשפחה, כפול רבע מיליון נפשות שנמצאות במאגר שלהם, תעשו את החשבון לבד, לפי רשם העמותות זה מאות מיליונים בשנה.
תנאי אחד קטנצ'יק יש להם: שהגבאים ישיגו תרומה נוספת קטנה כנגד מה שהם נותנים, לזה דואג בעירנו מזכה הרבים הרב יהודה פריזנט והוא רק חוליה אחת בשרשרת האמרכלים הצדיקים בראשות ר' יענקל וינגרטן, והם החליטו עכשיו שצריך לערוך אירוע תודה ענקי לגבאי בתי הכנסת על התרומה המזערית יחסית…
בהיותי מורגל בדינרים הגעתי לכאן עם פנקס הצ'קים מתוך ידיעה שבסוף הערב יזכוני לתרום והמתנתי בסבלנות לראות את הקצ', והופתעתי כאשר המנחה רבי שלמה מילר הכריז שאין כאן שום התרמה אלא רק תודה לאלו שמוכנים לקבל, איני זוכר דבר כזה.
פילסתי דרכי אל הפטרון של כל העסק הזה, הרב יואל ישראל זופניק מארצות הברית, הופתעתי לראות חסיד סאטמאר צעיר במיוחד, נגשתי אליו והבעתי את ההתרגשות שלי, ספרתי לו כיצד אברכי קרית ספר עסוקים בשאלה האם הם עומדים באמת בקריטריונים ובסוף מגיעים רק אלו שבאמת צריכים, הוא שמח לשמוע שעשרות המיליונים מגיעים למקום הנכון ואמר שהיה שווה להגיע בשביל זה.
אחים יקרים, בואו נחשוב על זה רגע: מגיע מולטי מיליונר מארצות הברית ועורך אירוע יוקרתי בעלות גבוהה לאלף גבאים אותם אינו מכיר ובשפתם כמעט אינו דובר, כדי להגיד להם דבר אחד: תודה שאתם מוכנים לקחת ממני צדקה!
מי כעמך ישראל, מי?
