את רבי בנימין קנפלמכר שנפטר אתמול הכרתי היטיב, גדלתי בשטיבל הברסלבאי הקטן שבו הוא היה עמוד תווך ואבי שליט"א עם עוד כמה יהודים היוו את המניין המצומצם, רבי בנימין היה איש אמת בכל התחומים, אך לא על האיש ברצוננו לדבר שכן בכל יום יש כמה לוויות והחי יתן אל ליבו, אלא על הצוואה המקורית שלו.
הוא כתב לילדיו כי הוא מבקש כי אלו אשר ישאו את מיטתו יהיו… צעירים נושרים! וגם שקברו ייכרה בין צעירים כאלו שמחפשים את עצמם.
הצוואה המקורית התקבלה בהפתעה ונפוצה במהירות בעולם החרדי, אך מכיוון שכאמור הכרתיו מקרוב לא הופתעתי כלל שכן זה היה האיש: כולו לשם שמים.
הייתה לו ידיעת התורה בכל הש"ס ופוסקים כתוצאה מעשרות שנות עמל, זכורני איך היה מוסר מידי ערב שיעור דף היומי והיו כל יושבי השיעור נפעמים מידיעותיו ובהמשך אף נתמנה לעמוד בריש מתיבתא. גם תפילתו הייתה בכח גדול כפשוטו, זכור לי שפגשתיו פעם בבית המדרש הגדול הנקרא "השול" והוא מתפלל ביחידות במדרגות למטה, כששאלתיו מה קרה רמז לי בידיו שביקשו ממנו הגבאים שיעשה טובה וילך להתפלל במדרגות כי צעקותיו בתפילה מפריעים לאחרים להתרכז…
ולמרות כל אלו וחרף היותו משפיע חשוב ומפורסם נהג בשיא הפשטות, כאשר לפרנסתו עסק בציור וגרפיקה של שלטים, כל השלטים שאתם רואים בהכנסות ספר תורה ושמחות האדמו"רים הם או מעשה ידיו או בהשראתו, כילד עם כישרון ציור הוא נתן לי לראות כמה פעמים כיצד הוא עושה את עבודתו המדויקת בחדר העבודה שלו באונגערישע-אייזער.
אך גם כאן, הציור היה רק כסות לשימוש האמיתי שלו בחוש הגרפיקה האומנותית, עכשיו כשהוא לא כאן אפשר לספר כבר את הסוד הגלוי שחלק גדול מהחסידים שנסעו לאומן בשנות הקומוניזם עשו זאת בזכות דרכונים שיוצרו בחדר העבודה שלו, הוא היה יושב שעות עם כלים מיוחדים ומפרק דרכונים אמיתיים, מחליף תמונה ומעתיק את החותמת בדיוק כמו במקור, זכורני פעם דרכון גרמני שעבר טיפול שלו עם תמונה של חסיד מוכר, ניסינו מכל הצדדים לקלוט איפה כאן הזיוף ולא הצלחנו, לא פלא שגם שוטרי הגבול הסובייטיים לא מצאו את הזיוף…
דווקא האיש אשר כה ידע לזייף לצורך האמת ידע גם לבחור את האמת מתוך הזיוף, הוא ידע מה עובר על הצעירים קשי הנשמה ואיך הם נלחמים כל יום מול כוחות אדירים ולפיכך הוא קרב אותם וביקש גם את קירבתם במעבר לעולם האמת, זכותו תגן בעדם שיוכלו לעמוד במלחמה ולנצח בה.
חבל שלא הכרתי אותו.