שחרור הדורס של הקדוש יוסף אייזנטל – התרת דם החרדים / דעה

השחרור של נהג האוטובוס שדרס את הקדוש יוסף אייזנטל הי"ד פחות מיומיים לאחר האירוע הנורא משדר מסר בעייתי להמון העם כביכול דם חרדי סמוק פחות וניתן להתייחס אליו בזלזול.

גם בשעת כתיבת השורות (שישי בוקר) אין עדיין כל ידיעה מבוססת על מה שארע שם אך גם התיעוד וגם העדויות מדברות על נהג שנוסע בטירוף מוחלט במהירות מופרזת לכל הדעות כאשר הספק העיקרי הוא האם הוא התכוין לרצוח בכוונה תחילה ואך בנס הסתיים העניין עם הרוג אחד או שהוא "רק" גילה שוויון נפש מול התוצאה הצפויה של מותם של אנשים צעירים, בשני המקרים הוא אמור לבלות מאחורי סורג ובריח.

אחד הקוראים הראה לי צילום מסך של אתר חדשות ידוע ובו תגובות של הקוראים על האסון/פיגוע, אפשר לקרוא שם ולהתפלץ איך יהודים כותבים בעברית על יהודים אחרים, איך יד ישראלית מעזה לשמוח בעוד זקא מנגבים את הדם ואפילו המשפחה טרם יודעת מיהו הילד ההרוג?! אין זאת אלא שההסתה הגדישה את הסאה.

צורמת במיוחד בשורת השחרור של הנהג אל מול תאונה אחרת שארעה יומיים לפני כן ואשר עד לרגע זה הנהג הפוגע טרם שוחרר למעצר בית או כל חלופה אחרת, בשני המקרים מדובר במשפטים מאוד מתוקשרים ולפיכך אין מנוס מהמסקנה כי ההבדל הוא בין דם לדם – במקרה הזה הנפגע הוא שופט מכובד (אגב הכרתיו היטיב, רוב עורכי הדין החרדים למדו אצלו, איש נעים הליכות וחדור רצון להיטיב) ואילו במקרה הזה הנפגע הוא "סתם" חרדי…

כמי שייצג אין ספור עצירים במעצר ימים (זה ההליך הימים הראשונים טרום הגשת כתב האישום) יכולני להעיד כי מרווח שיקול הדעת של השופט הוא עצום וכמעט בלתי ניתן לערעור ומדידה, למרות שהחוק היבש אינו מאפשר להותיר אדם אם אין צורך בחקירתו או שיש חשש לשיבוש או בריחה, אך המציאות היא ששופטים מתחשבים מאוד גם בדעות הקדומות שהם מביאים מהבית ואין ספק כי יש משקל לשאלה מדוע נעצר האדם.

לציבור החרדי ממילא אין יותר מידי אמון במערכת המשפט בכל הנוגע לשמירת ערכי הדת וזכויותיו כציבור אך בדרך כלל מקובל לחשוב שכאשר הדברים נוגעים לאדם החרדי כפרט הוא כן יכול לזכות למשפט הוגן ללא דעות קדומות, אך מקרה כזה שמפלה בין דם לדם, גם אם מדובר במקרים שונים ושופטים שונים וייתכן שאכן חומר החקירה שונה, נותן את התחושה כי לאחרונה עם ההסתה הגוברת כנגד הציבור החרדי יש זילות גם כלפי ערכם של אזרחים חרדים.