לפני מספר שנים בקרתי במכון לרפואה משפטית וזכיתי לסיור מודרך כולל מראות שאי אפשר לתאר, כאשר נחשפתי לצורת הניתוח שעושים (זה יותר נורא ממה שאתם מדמיינים) פניתי לד"ר קוגל יו"ר המכון ושאלתי אותו מול שאר המשתתפים את השאלה המתבקשת: מדוע אתם צריכים לנוול את המת באופן נורא כזה רק בשביל לברר משהו שב99% לא שייך לנושא שרוצים לברר? התשובה המחרידה הייתה שאכן, זו הייתה דרכו של פרופ' היס המנהל הקודם ושהיום כבר לא נוהגים כך אלא רק במקרי צורך (לשיטתם).
אמנם היום המצב קל ממה שהיה בעבר ואם התלמיד הגדול של הפרופסור הגדול מודה שהוא היה מנתח מתים באופן נורא ללא כל צורך מבצעי, אנו האמונים על השארת הנפש כואבים פי אלף, ברוך השם שהיום יש לפחות עם מי לדבר וגם יש רבנים קבועים שעושים מלאכת קודש בעניין.
איני יודע מה גרם לבית המשפט העליון לחרוג ממנהגו ולפסוק כנגד הנתיחה, ייתכן שהייתה הסכמה בין הדרגים הגבוהים במשטרה לבין ארגון זק"א ודומיו, ייתכן שגם הטיעונים היו טובים במיוחד (טיעונים טובים לא מספיקים כדי שהצד החרדי יזכה) ואולי דווקא ההפגנות הסוערות הם אלו שהביאו להחלטה המבורכת והמתבקשת.
מה שברור זה דבר אחד: כשכואב צועקים והנושא הזה מאוד כואב ולכן מאוד צועקים, הייתי בין אלו שנתקעו בדרכים, שלוש שעות לקחה לי הדרך מירושלים לביתי, היו רגעים שכעסתי אך אז נזכרתי מה ששמעתי ממזכה הרבים הרב גלזר ששמע ממרן הגרי"ש אליישיב (לא ישירות) כי צריכים להודות למפגינים שאלמלא הם היינו כולנו צריכים להפגין.
ועוד משהו, רגיש אך חשוב:
כשעמדתי בפקקים ידעתי שזה החלק של המסירות נפש שלי לאירוע וקבלתי את הדין באהבה, לקחתי איתי עוד כמה טרמפיסטים תקועים והיינו יחד כמה שעות, גם הם קיבלו את הדין בדומיה וכנראה היו מסכימים להיות אפילו עוד קצת בתוך תיבת האלומיניום למען שמו באהבה.
ומה הם כמה שעות מול המחיר המצמרר ששילמו משפחת אייזנטל וקרמר? שניהם קשורים במישרין או בעקיפין (תלוי את מי שואלים) להפגנה וייתכן שזה מחירה הנורא של מערכה נוראה אשר הציבור החרדי משלם על היותו חרדי, וייתכן שאין ברירה וצריך לקחת סיכונים.
אך בתנאי אחד:
שיש גדולי ישראל שליט"א שלוקחים את האחריות!
אתן לכם דוגמה:
פגשתי בפקקים יהודי שסיפר על טיפול רפואי כלשהי שעליו לעבור כל כמה שעות עם מכשור מיוחד שנמצא בביתו, אתמול הוא לא עבר את הטיפול בזמן.
אם יש הכוונה של גדולי ישראל שליט"א ולא משנה מאיזה חוג, אז אנו מקבלים את הדין באהבה גם אם הרבנים שהורו לחסום את הכבישים (איני מדבר על ההפגנה עליה הורה פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א, אלא ספציפית על לשכב תחת אוטובוס) שייכים לחוג אחר אך הם אומרים כך הם יודעים את האחריות ועשית ככל אשר יורוך, ומכלל הן אתה שומע וכו'.
ואתה מכיר רב אחד שהתיר לשכב תחת האוטובוסים זכרו המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא.!
זה בדיוק מה שהוא כתב (תסתכל שוב במשפט האחרון) … וד"ל
די תפסיק עם השטויות האלה קיי"ל בחז"ל דעביד איניש דינא לנפשיה במקום דאיכא פסידא צריך פשוט להעביר את כל ההפגנות להוד השרון והרצליה ולהפסיק לעשות את זה במחוזותינו שהם יסבלו מזה וד"ל.
דינא לנפשיה זה אולי עניין למקום פסידא של עצמו אבל לא לפסידא שגורמת צער לציבור כולו ובכללם לציבור החרדי שלנו. גם יש הבדל בין להתעמת מול שכן עקשן לבין להתעמת עם ממשלה ומדינה שלימה.