שלום וברכה לכולם
זאת חנוכה
יום השמיני והאחרון של חנוכה נקרא "זאת חנוכה" שכן בקריאת התורה באותו יום קוראים מתוך ספר במדבר (ז, פד) ”זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ”.
מרנן גדולי בעלי החסידות זיעא הקדישו עניין מיוחד ליום זה. לפיה, "זאת חנוכה" משמש בתור שיאו של חנוכה והוא כולל בתוכו את כל הימים שלפניו, והוא חותם את גזר הדין של השנה.
רבים נוהגים להתפלל בו על כפרת עוונות, פרנסה ופקידת עקרות.
הנהגות
הגהק רבי יעקב מולין (המהרי"ל, גרמניה – 1360) ציין בספר המנהגים שיש להימנע ביום זה מעשיית מלאכה.
יש הנוהגים לערוך סעודה לכבוד גומרה של מצווה, בחצרות החסידים עורכים טיש (עריכת שולחן של האדמו"ר בפני החסידים).
מנהג נפוץ ביום זה לשרוף את שיירי הפתילות של נרות חנוכה, שכן הן הוקצו למצווה ואסור להשתמש בהם לצרכים אחרים. בקהילות חסידיות רבות נהגו לשרוף את הפתילות ברוב עם.
משמעותו של יום:
בעלי החסידות הפליגו במשמעותו של יום זה, ועל פי הפסוק ”בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן-יַעֲקֹב” (ישעיהו, כז, ט) כתבו שיום זה מסוגל לסליחה וכפרה.
ידועים דברי מרן האדמו"ר הגדול רבי ישראל מרוז'ין זיעא שכתב (אביר יעקב, חנוכה, עמ' סג):
"מה שהצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול יהודי פשוט לפעול מהשי"ת בזאת חנוכה".
הנס שמעל הטבע:
הגהק רבי יהודה ליווא (מהר"ל מפראג – 1609) מעלה כי המספר 7 מסמל את כוחות הטבע הגשמיים, בעוד שהספרה 8 מסמלת את המימד שמעל הטבע.
לדבריו ברית המילה של כל תינוק מתקיימת דווקא ביום השמיני בו כל יהודי כורת ברית עם ה' להתעלות מעל כוחות הטבע הגשמיים.
היום השמיני של ימי החנוכה, מסמל את שיאו של נס פך השמן, ומבטא את גודל גילוי ההנהגה הניסית של ה' בעולם.
שנזכה לנצור את הארת ימי החנוכה, ונחזיק את האור בכל האתגרים שחיינו.
ונזכה במהרה לשובם ולשחרורם של כל החטופים והחיילים בריאים ושלמים בקרוב.
