ערב שבת שלום ומבורך הלילה יסוד שביסוד אור לכ"ו באייר הילולא קדישא אשר הסתלק לשמי רום של מעלה הגה"ק ציס"ע רבי שלמה גולדמן מזוויעהל זיע"א – המונים יעלו לקברו במוצש ובשאר הימים, כדי לבקש שיהיה מליץ יושר בעבור כל אחד לצרכיו כאשר המופתים חוזרים מידי שנה בעד קבלות והבטחות.
התבטאויות מיוחדות וקשר נפלא היה לו עם מרנן אדמורי חבד זיעא
ר' שלומק'ה, כפי שכונה, נהג להשיב לשאלות לאחר "יישוב" במקווה: כחלק מעבודת הקודש שלו, היו מגיעים אליו המונים לשאול אותו בנושאים שונים בעת שהיה במקוה. הוא היה מקשיב, טובל ואז עונה תשובות, "כמו אורים ותומים" לדברי חסידיו, המספרים כי גדולי ישראל העידו שתשובותיו ממקום גבוה מאוד.
הרה"ח ר' נטע פריינד זצ"ל סיפר בשם חמיו הרה"ח ר' שמעון הלל שלזינגר זצ"ל שפעם אחת, לאחר "יישוב", אמר ר' שלומקה אמר לו שגילו לו מן השמים כי "הרה"ק רבי יוסף יצחק מליובאוויטש זיע"א הוא הצדיק הדור, כיוון שהיה לו מסירות נפש ברוסיה עבור יהדות".
בהזדמנות אחרת, כפי שהעיד הרב זונדל הגר זצ"ל, מזקני חסידי זוויעהל שלמד עם נכדו של ר' שלומק'ה, האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל בעל הי'קרא דמלכא', אמר ר' שלומק'ה כי "סוד עניין המשיח שייך לליובאוויטש".
הניגון של המגיד מזלאטשוב זיע"א
ר' שלומק'ה היה מבקש לעיתים לנגן לפניו הניגון הידוע של המגיד מזלאטשוב, שהיה הראשון בשושלת זוויעהל. בספר השיחות תש"ג מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נכתב שקבלה בידו עד המגיד ממעזריטש, שהיה נוכח באותו מעמד, כי לפני הסתלקותו ציוה הבעש"ט לנגן 'ניגון התעוררות רחמים רבים' שחיבר המגיש מזלאטשוב זיע"א וכשסיימו לנגן אמר 'אני מבטיח לדורותיכם שבכל זמן ובכל מקום וכל מי שישורר את הניגון של התעוררות רחמים רבים בהתעוררות של תשובה, אזי באיזה היכן שאמצה אקשיב – שנמצאים מלאכים המביאים ידיעות ובשורות לנשמות – ואני גם ישורר עמו לעורר רחמים רבים על המשוררים בעלי התשובה'. כשר' שלומק'ה שמע את הדברים הללו, בשמו של הרבי הריי"צ, לא נחה דעתו עד ששמע במדויק את הציטוט מהרבי הקודם נ"ע.
קשר עם גדולי החסידים
לר' שלומק'ה היה קשר הדוק עם הרב משה וובר ע"ה, מחשובי משפיעי חב"ד בארץ הקודש. הרב וובר היה איש אמונו, ובהקשר זה מסופר בחסידות מעשה על הקשר ההדוק בין השניים, ממנו ניתן ללמוד גם על האהבת ישראל שהייתה לאדמו"ר.
"ר' שלומק'ה החזיק על חשבונו ישיבה שמספר הלומדים בה הגיע לשישים, ודורשי רשומות סמכו זאת למה שכתוב 'הנה מיטתו של שלמה שישים גיבורים'. ר' שלומק'ה מסר את ניהול העניינים בימי מנאמנים והקפיד שלא יוודע כלל מקור הכספים; איש לא תיאר שהוא עצמו הנושא בעול ההוצאות.
באחד הימים הגיע תלמיד-חכם שביקש להצטרף כחבר מן המניין בכולל. ר' שלומק'ה היה נשאל על כל מועמד ומחווה את דעתו. במקרה זה הוא נתן את הסכמתו, אך ה'מועמד' העניק תנאי לרב משה וובר, שהיה אחראי על הכספים: 'אני רוצה לדעת מה מקור הכספים'.
ר' שלומק'ה חרג ממנהגו והסכים לקבלו לישיבה כדי שיוכל לזכות בתמיכה שתקל על מצבו הדחוק, והורה לגלות לו זאת, אך לבקשו לשמור זאת בסוד ולא לגלות לאחרים – וזאת, כדי שאותו יהודי יוכל לצאת ממצבו הכלכלי הרעוע.האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל זיע"א בעל ה'יקרא דמלכא' וחב"ד
נכדו של ר' שלומק'ה, רבי מרדכי, ביקר בארה"ב ואף נכנס ליחידות בחדרו הקדוש של הרבי נשיא דורנו. הדו-שיח בניהם היה בנוגע לפעולות שיזרזו את הגאולה. האדמו"ר מזוועהיל אף ביקש מהרבי לבוא לארץ ישראל ולהחיש את הגאולה ביחד עמו, אך הרבי אמר לו שהוא יעשה את העבודה בחו"ל והאדמו"ר מזוועהיל יפעל בארץ הקודש וביחד יחישו את הגאולה.
מידי יום, אחרי תפילת שחרית וכשהוא עדיין עטוף בטלית ותפילין, היה לומד רבי מרדכי בספר התניא עם תלמידי הישיבה. התניא לא מש משולחנו כל ימי חייו, והוא אף היה מתעמק ומסביר רבות בדברי תורתו מספר התניא, והדברים מובאים בספרו 'יקרא דמלכא'.
הקשר של האדמו"ר רבי אברהם זיע"א בעל ה'אור אברהם' וחב"ד
בנו וממשיך דרכו של רבי מרדכי, רבי אברהם זצ"ל, למד בחברותא בישיבת 'תורת אמת' החב"דית בירושלים, עם המשפיע הרב קסטל ע"ה והיה משקה לתלמידיו מתורת החסידות. גם הוא, כאביו, למד עם תלמידי הישיבה את ספר התניא ותיבל בדבריו מספר התניא.
כיוון שהקפיד לא לצאת מגבולות ארץ הקודש, הוא לא נפגש עם הרבי, אך הקשר ביניהם התנהל באמצעות חילופי מכתבים ביניהם. הוא גם השתתף בכל כנסי חב"ד בארץ ישראל, סיומי הרמב"ם וכדו'.
האדמו"ר הנוכחי וחב"ד
בנו של רבי אברהם, האדמו"ר הנוכחי מזוויעהל, הרה"צ ר' שלמה גולדמן שליט"א, שומר על קשר הדוק פחות עם חב"ד, אך מלא הערכה למפעלו של הרבי.
בביקור שקיים בבית חב"ד בעיר ויניצא שבאוקראינה, בירת המחוז של העיירה זוויעהל, היה אחוז התפעלות ואמר לשליח ולסובבים איתו כי הוא משתהה מ"מסירות הנפש של הרבי עבור כל יהודי ויהודי. דבר זה מגיע מתוך אהבת ישראל ואהבת התורה שהיו בקרבו. ה'מעט אור' ששלוחי הרבי מאירים על-ידי הפצת היהדות, מקוואות וכשרות – דוחה הרבה מהחושך של טומאת העמים".
האדמו"ר אמר כי "כאשר יהודי המקום פוקדים יום יום את בית הכנסת, לאחר שבמשך שנים ארוכות היו מנותקים מיהדות, הרי שזכות זו נשמרת לרבי שמסר את נפשו על כל נשמה ונשמה לבל ידח ממנו נידח".




















