- מקור הדין
הגמרא במסכת פסחים (קא ע"ב) אומרת כי מי ששינה את מקום אכילתו ויצא מפתח ביתו באמצע הסעודה (ללא שבירך ברכה אחרונה), הרי שבחזרתו למקום הסעודה עליו לברך ברכה ראשונה (ופעמים גם ברכה אחרונה על אכילתו הקודמת) שכן שינוי המקום גורם "לניתוק" מהסעודה הקודמת וממילא חלה חובת ברכה בשנית.
עוד מבואר בגמרא כי דווקא שינוי מבית לבית מחייב בברכה חדשה, אבל שינוי ממקום אכילה אחד למקום אכילה אחר, ללא יציאה מן הבית אינו מחייב בברכה חדשה.
נחלקו הראשונים מהו שינוי מקום המחייב בברכה חדשה, רש"י (פסחים קא ע"ב ד"ה ממקום) סובר כי שינוי מקום באותו הבית, כגון מחדר לחדר או מבית לעלייה (קומה נוספת בבית) אינו מחייב בברכה, אך שינוי מבית לבית מוגדר כשינוי מקום וממילא חלה חובת ברכה חדשה.
שיטת הרא"ש (פסחים פרק י סי' ו) ועוד ראשונים כי, שינוי מפינה לפינה באותו חדר (שבו בירך לראשונה), אינו נחשב כשינוי מקום, אבל שינוי מחדר לחדר, מוגדר כשינוי מקום הסעודה וממילא שקיימת במקרה זה חובת ברכה חדשה.
הר"ן (פסחים קא ע"ב) סובר כי, אפילו שינוי מפינה לפינה (באותו חדר) מוגדר כשינוי מקום המחייב בברכה חדשה, וזאת משום שאדם הקובע את סעודתו במקום מסוים, אינו משנה את מקום אכילתו אפילו לא מפינה לפינה (ואכמ"ל בביאור שיטת הר"ן).
לאור האמור עולה כי, קיימת מחלקות בין הראשונים האם שינוי מחדר לחדר מחייב בברכה חדשה, לשיטת רש"י אין שינו זה מוגדר כשינוי מקום הסעודה, ולשיטת הרא"ש ועוד ראשונים, שינוי זה "מנתק" את האוכל מאכילתו הראשונה וממילא מחייב בברכה חדשה.
- הטעם ששינוי מקום מחייב בברכה חדשה
רש"י (פסחים קא ע"ב ד"ה ) מבאר כי שינוי מקום הסעודה משמעו כמעין "הכרזה" על סיום הסעודה, ומשכך שינוי המקום "מנתק" את האוכל מהברכה הראשונה ועליו לברך בשנית ככל שהוא חפץ (להמשיך) לאכול במקום החדש או כשהוא חוזר אל מקומו הראשון.
הרשב"ם (פסחים קא ע"ב ד"ה ואחד שינוי מקום) סובר כי עזיבת מקום הסעודה מלמד על היסח דעתו של האוכל מהסעודה, שכן כל עוד הסועד מצוי במקום אכילתו אזי קיימא לן כי דעתו להמשיך ולאכול (אף אם עוסק בעניינים נוספים מלבד הסעודה כגון שיחה וכדו') אך עזיבת מקום האכילה מלמד כי הסועד הסיח דעת מהאכילה או השתייה וממילא חלה עליו חובת ברכה חדשה – כדין היסח הדעת בסעודה (עי' שו"ע או"ח סי' קעט בדברים הנחשבים כהיסח דעת המחייבים בברכה חדשה).
ממחלוקת רש"י ורשב"ם עולה נפק"מ, האם לאחר שינוי המקום והחזרה למקום הסעודה, יש לברך ברכה אחרונה על האכילה הקודמת (לפני שינוי המקום) וברכה ראשונה על "האכילה החדשה", או שיש לברך רק ברכה ראשונה על "האכילה החדשה".
לשיטת רש"י ששינוי מקום נחשב כגמר הסעודה, אזי יש לברך גם ברכה אחרונה (על האכילה שאכל לפני שיצא וחזר אל מקום סעודתו) וגם ברכה ראשונה על "האכילה החדשה" (לאחר שחזר למקומו) וזאת משום שגמר סעודה מחייב בברכה אחרונה (וממילא גם בברכה ראשונה על האכילה החדשה), וכך פוסק השו"ע או"ח סי' קעח סעי' א.
לשיטת הרשב"ם ששינוי מקום נחשב כהיסח הדעת, אזי כשחוזר למקומו הראשון יש לברך רק ברכה ראשונה על "המשך" אכילתו, אך אינו חייב בברכה אחרונה, שכן היסח הדעת מחייב רק בברכה ראשונה (עי' שו"ע סי' קעט לעניין היסח הדעת) וכך פוסק הרמ"א או"ח סי' קעח סעי' ב.
- מאכלים שחל בהם דין שינוי מקום
הגמרא בפסחים (קא ע"ב) מביאה את מחלוקת רב ששת ורב חסדא מהם המאכלים שחל בהם דין שינוי מקום:
לשיטת רב חסדא דין שינוי מקום חל רק במאכלים שאינם טעונים ברכה אחרונה במקומם (כגון שתייה שברכתה האחרונה בורא נפשות וכדו'), אבל במאכלים שיש חובת ברכה במקום האכילה (כגון ברכת מעין שלוש או ברכת המזון) הרי שאין דין שינוי מקום.
ורב ששת סובר שאין הבדל בין המאכלים או המשקים, ובכל מקרה על כל סוגי המאכלים והמשקים חל דין שינוי מקום.
להלכה, הרי"ף והרמב"ם (עי' ב"י או"ח סי' קעח) פוסקים כשיטת רב ששת וכן פסק השו"ע (או"ח סי' קעח) שבאכילת כל דבר מאכל אין לשנות את מקומו.
הרא"ש (פסחים פ"י סי' ו) פוסק כשיטת רב חסדא וכן פסק הרמ"א (או"ח סי' קעח סעי' ב) שרק על מאכלים שאינם טעונים ברכה במקומם חל דין שינוי מקום.
- שינוי מחדר לחדר
להלכה פוסק השו"ע (או"ח סי' קעח סעי' א) כשיטת רש"י ועוד ראשונים (כמבואר לעיל), כי, שינוי מקום מפינה לפינה באותו החדר, אינו מוגדר כשינוי מקום (המחייב בברכה מחדש), אבל שינוי מבית לבית או יציאה מפתח ביתו (באמצע האכילה או השתייה) הרי שיש בכך שינוי מקום המחייב בברכה.
ובמשנה ברורה (סי' קעח סע"ק ג) כתב שכן הדין גם בשינוי מקום מחדר לחדר באותו בית (אם לא שהיתה דעתו מתחילה לשנות לחדר אחר) שנחשב כאמור כשינוי מקום המחייב בברכה.
ובביאור הלכה הוסיף לבאר (סי' קעח סוף ד"ה בבית), כי אומנם לכתחילה אין לשנות את מקומו ואין לצאת מחדר לחדר באמצע האכילה או השתייה (אם לא שהיתה דעתו לכך בשעת הברכה), אך למעשה אין למחות במי שמקל בכך משום שיש לו על מי לסמוך, ובכל מקרה בדיעבד אין לברך שנית משום שספק ברכות להקל.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' רה) כתב, שיש ללמד זכות על מי שאינו חושש לצאת ממקום אכילתו למטבח לצורך הבאת מאכלים וכדו', משום שדווקא בזמן חז"ל היה נהוג שהשמש מביא את המאכלים, וממילא היציאה ממקום האכילה לחדר אחר היתה נחשבת כשינוי מקום המחייב בברכה, אבל בזמנינו שהמסובים מביאים את המאכלים, הרי ששינוי המקום למטבח וכדו' אינו בהכרח נחשב שינוי מקום המחייב בברכה חדשה.
- סיכום
מהאמור עולה כי לכתחילה יש לברך ברכה אחרונה במקומו על כל אכילה ועל כל שתייה, אך ייתכן כי שינוי מקום מחדר לחדר או למטבח (כפי שנהוג כיום) וכגון בשתיית קפה וכדו' אין בכך שינוי מקום המחייב בברכה, ויש לעיין כיצד לנהוג הלכה למעשה.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה.
