"לומר שלא חתרנו מספיק למגע – עוול מוסרי ולא נכון" לוחם ביחידה מיוחדת מדבר • צפו

לאחר תום השבעה על אחיו יוסף מלאכי גדליה הי"ד, לוחם מצטיין ביחידת דובדבן, שנפל בקרבות בכפר עזה ביום הראשון למלחמה, התיישבנו לראיון עם אחיו אשר גדליה שיחי' גם הוא לוחם בצה"ל שנלחם בקרבות הקשים מול מחבלי חמאס ביישובי העוטף ביום שמחת תורה.

לא נוכל להכביר במילים על תפקידו של החייל אתו אנו משוחחים, יש מגבלות שונות המונעות מאיתנו לפרט, אולם הדברים שנשמע מפי מי שנלחם מהרגע הראשון מול כוחות הנוח'בה של חמאס בכמה גזרות, יוכלו לשפוך אור של הבנה מעמיקה יותר על מה שהתחולל בשעות הקרב הדרמטיות שעדיין רב הנסתר על הנגלה בהן.

את הבוקר הוא התחיל בירושלים באווירה חגיגית של חג שמחת תורה, כשלפתע נשמעו אזעקות בשעה 08:00 בירושלים, אשר המשרת באחת מיחידות העילית של צה"ל נמצא בכוננות כל העת, ולכן מיד הסתכל בטלפון לראות מה קורה, מיד התחילו להגיע הודעות מהיחידה כי על כולם להתייצב. הוא נוסע מיד לעבר הדרום ומצטרף לפעילות הכוחות.

בראיון המשך לכתבה שפרסמנו אתו בשבוע שעבר על אחיו שנפל בקרבות, מגולל אשר את מה שפגש בשעות הקרב הראשונות ביישובי הדרום. כיצד החליפו רכבים תוך כדי מרדפים כשהרכב נתקע כתוצאה מירי.

שאלתי אותו האם הכינו אותם לתרחיש קיצוני כזה, והוא משיב כי אמנם הם אומנו לחילוץ אזרחים ושחרור יישוב כבוש, אולם אף אחד לא העלה על דעתו תרחיש בהיקף עצום של 3,000 מחבלים שתוקפים בו זמנית.

על אף ההפתעה הגדולה והנחיתות המספרית של חיילי צה"ל בשעות הקרב הראשונות, הם לחמו כאריות ולא ויתרו, לדבריו למרות שהמחבלים הגיעו מצוידים בנשק ואמל"ח רבים מאוד, בלחימה מולם הוכיחו החיילים את יתרונם במקצועיות רבה ובנחישותם ומסירות נפשם שהובילו לכך שהצליחו בתוך שעות, לעצור את מתקפת הפתע ולחסל מאות מחבלים.

העזנו להקשות ולשאול את אשר מה עונים לאזרחים על משבר האמון העצום שנוצר בציבור, לאחר שכולם חשבו שיש צבא ששומר ומגן על האזרחים, וברגע האמת האזרחים גילו שכל זה לא היה, לפחות בשעות הראשונות.

אשר לא מנסה ליפות את הדברים, גם הוא אומר שמה שקרה הוא אירוע בלתי נסבל, וייקח שנים לתקן את השבר הזה, עם זאת הוא מדגיש כי לאחר הכישלון שבהפתעה, צריך לשים לב למסירות הנפש שקשה לדמיין בה פעלו החיילים.

אשר אומר כי מהרגע שהחיילים בשטח התחילו להילחם הם נלחמו כמו אריות, הסתערו קדימה בלי לחשוב פעמיים, חלקם נהרגו ביניהם אחיו יוסף מלאכי ז"ל וכן חברים קרובים בצוות שלו. בתנאי השטח בהם פעלו הלוחמים ההסתערות שלהם הייתה כמעט משימת התאבדות, שום לחימה בשטחים הכי עוינים לא דומה למה שקרה שם. המחבלים חיכו להם במארבים מתוחכמים בכל פינה, וכאשר הכוחות התקרבו תקפו אותם באש קטלנית מכל עבר.

זו הסיבה לכך שבשעות הראשונות ללחימה צה"ל לא הכניס פלוגות סדירות לאזורים רבים, להבנתו אם היו מכניסים חיילים רגילים לאזורים הללו הם לא היו שורדים. ההסבר הזה חשוב מאוד לנוכח טענות שעלו מתוך כאב של אנשי הקיבוצים וחברי כיתות הכוננות, שהתראיינו בתקשורת וקבלו על כך שלא הגיעו כוחות צבא אף שעמדו סמוך ליישובים. ההבנה של דרגי הפיקוד שכנראה כן היו מודעים למתחולל בשטח הניחה שנכון יותר להכניס רק כוחות מיוחדים ככל הניתן, שגם הם לצערנו ספגו אבדות כבדות מאוד.

נחדד מסירות הנפש של החיילים הייתה הרבה מעבר לרגיל, גם בפעילויות מסכנות חיים שבשגרה, הם לא פעלו על פי הכללים הרגילים, ורצו להציל חיים תוך סיכון עצום הרבה מעבר למה שנדרש מהם כחיילים בדרך כלל.

בסוף הוא גם מסביר את הכישלון התודעתי שלדבריו הוביל לאירוע, התפיסה לפיה חמאס הוא ארגון רציונלי שרוצה בחיים כמונו, תפסנו את האויב כמי שלא יהיה מוכן לשלם מחיר כבד כמו שהוא אכן משלם עכשיו. אולם זו הייתה טעות, חמאס ידע מה הוא יחטוף בתגובה, הוא ידע שנכה בו בעוצמה רבה, אבל זה לא אכפת לו, וגם היום אם רק יוכל חמאס יחזור על הטבח שביצע שוב. שינוי התפיסה הזה הכרחי לדבריו על מנת לדעת להעריך נכון את כוונות האויב ולהיערך אליה כראוי.

לאשר חשוב להדגיש שוב, כי החיילים ומפקדיהם חתרו למגע מהרגע הראשון, ופעלו בכל הכוח מול המחבלים, הוא אומר בכאב כי האמירות על החיילים שלא מספיק חתרו למגע ולא מספיק לחמו, זה פשוט עוול מוסרי ופשוט לא נכון. זה שלקח זמן להגיע לחלק מהמקומות לא נובע לדבריו מאיזו שאננות או חוסר הבנה, אלא בגלל גודל ומורכבות האירוע.

אנשים לא מספיק מבינים מה אומר המספר הזה של 3,000 מחבלים, לא תופסים את כמות התחמושת העצומה שהם החזיקו, וכיצד ביצעו מארבים בכל צומת על הצירים, תוך שהם מעכבים בכוונה תחילה את הגעת הכוחות המיוחדים לכל היישובים. ובסוף כמות הכוחות המיוחדים מוגבלת, ולכן הוא מחדד שוב מהרגע שהדברים התגלגלו הצבא תפקד מצוין, החל מרגע הכישלון הצבא התאפס על עצמו מיד ופעל בכל הכוח.

בסוף עסקנו גם בקרע הפוליטי בעם לפני המלחמה, ואיך הדברים נראים כיום. אשר אומר כי בצוות שלו לא הייתה מתיחות על רקע פוליטי, ובכל זאת ניכר כי העמדות הפוליטיות של רבים השתנו, ההבנה מחלחלת אט אט לכולם.

בהסתכלות כלפי ההמשך אשר אומר כי חשוב להמשיך גם אחרי המלחמה, להמשיך את ההבנה של החשיבות בשמירה על עם ישראל וידיעת כוונות האויב, ולחנך לכך את הדורות הבאים.

סיימנו את הריאיון בתחושות מעורבות, לא קל לשבת לדבר עם אח שכול שרק לפני ימים מספר איבד את אחיו במלחמה, והוא עצמו חזר להילחם מיד בתום השבעה. אולם דומה כי הקשבה לאשר נותנת הצצה לחוסן העמוק והאמונה של החיילים הלוחמים בימים אלו למען כלל ישראל.

לתגובות והערות לכותב הכתבה ניתן ליצור קשר במייל: [email protected]