בתחום של רכישת דירות אנחנו נמצאים בתקופה של חסד שלא הייתה כדוגמתה מפרוץ המדינה כפי שתיארנו כאן בשבוע שעבר, אך יש תחום אחד שבו המצוקה היא נוראית, הרבה מעל ומעבר למה לכושר הסיבולת של רוב הציבור החרדי, וזה עניין השכירות.
כל אחד מאיתנו יכול לספר סיפורי זוועה על משפחות שראו מודעת השכרה (בשבע בבוקר) וקבעו עם המשכיר לבוא תוך שעה, ועד שהגיעו לראות את הדירה כבר היה פתק "לא רלוונטי" כי אחרים הקדימו וסגרו טלפונית בלי לראות את הדירה, או כאלו שהגיעו לשם ונתקלו בחדר מדרגות מלא בשוכרים פוטנציאלים ומשכיר שמבצע במקום מכירה פומבית כמו חתן-בראשית.
הדירות פחתו והמחירים קפצו, עד לכדי סכומים הזויים של 5000 ומעלה לדירת שלושה חדרים פשוטה, ו-4000 על דירה לא פשוטה או שהיא פשוט לא דירה, אנשים מחפשים יחידות חנוקות בשמיים ממעל ובארץ מתחת – אך אין עוד, הכל תפוס ומה שפנוי כבר טיפס לשחקים.
בהתחלה זה היה בבית שמש, אך זה עבר כבר מזמן לכל הערים החרדיות במרכז ואין מציל. אין שום היגיון כלכלי שמשפחה חרדית דלת אמצעים תידרש לסכומים כאלו ואין כל אפשרות שהיא תעמוד בהם מבלי לשלם במקומות אחרים, חיוניים לא פחות.
איך הגענו לכאן?
המשחק (הגדרה תלושה למציאות אכזרית) כידוע הוא על היצע וביקוש, ככל שיש יותר דרישה ויש פחות דירות כך המחירים עולים, זה דרכו של עולם. תמיד המחירים עולים – זה או שהמוצר אוזל או שהביקוש גובר. ולנו קורים שני הניסים יחד.
מצד אחד הביקוש גודל ברוך השם כן ירבו, מידי ערב אתם שומעים את התזמורת בדרך למעריב (בתקווה שהתמזל מזלכם לא לשמוע את זה כל הלילה). כל חתונה זה עוד דירה, ויש כחמישים כאלו מידי ערב, לא כולל חב"ד וכאלו שמתחתנים בחו"ל ובאים לכאן לתפוס עוד דירה.
עליהם צריך להוסיף אלפים רבים אשר זכו בדירות מחיר למשתכן ועכשיו הם תקועים: לא יכולים לקנות כדי לא להפסיד את הזכות, ולא יכולים להיכנס לדירה המוגרלת משום שאינה מוכנה או שאפילו לא הזמינו אותם כבר שנה בשביל לבחור את הדירה המיוחלת, אז הם שוכרים בינתיים ותופסים עוד כמה אלפי דירות.
ומצד שני אין בנייה חדשה כל כך במרכז. כלומר, יש אבל לא במחירים שפויים, כך שגם אם מישהו כבר רכש דירה – הוא צריך לבקש שכירות גבוהה במיוחד על מנת לשלם חלק מהמשכנתא.
וכך אנחנו בלופ הזה ומי שחושב שאפשר להוציא מודעות של רבני השכונה לקביעת המחירים, מוזמן לבדוק איפה זה עבד. אם זה לא שכונה הומוגנית של חסידות אחת וכדו' – אשמח להכיר. אם הדירה הייתה שלך היית רוצה את המקסימום? אז מאי דשאני עלך גם אצל חברך לא יעבוד.
אז מה עושים?
נלחמים בשתי החזיתות: מצד אחד הביקוש: צריך לשכנע את צעירי הצאן כי כל מי שקנה דירה בהר יונה או שזכה בדירה באופקים ומתכוון לעבור לדירה, שיעשה זאת כבר מעכשיו. הוא ירוויח שכירות במחיר הזוי כלפי מטה (עד 1,700 לדירה חדשה מהקבלן) וגם שיתחיל להתרגל עם החיידרים וכו', כך שכאשר הדירה תהיה מוכנה הוא אפילו לא יצטרך הובלה, אפשר עם עגלה סבירה להעביר הכל לבניין ממול.
כדאי גם לשנות ולהגמיש את הסיוע לשכר דירה, גם מבחינת התנאים שלא מתאימים להרבה משפחות חרדיות וחבל ששר השיכון החרדי לא מתקן אותם, וגם בקריטריונים של הסכומים: היום למשל אם תשכור בבית שמש תקבל 250 ש"ח יותר מאשר אם תשכור בירוחם (זה יבלע בתוך 4000 הפרש אך עדיין). הזוי כבר אמרנו?
אך צריך גם להגדיל את ההיצע, וזה כולל כמה תחומים, נתחיל מהקל אל הכבד:
א) דיור להשכרה – בערים החרדיות אין כמעט דבר כזה וחבל, דווקא אלו שצריכים את זה אין להם את זה, אין כמעט מכרז ואם יש כבר מכרז ומישהו כבר זכה בו הוא מהר מאוד עושה שינוי תבע והופך את זה לעוד שכונה למגורים. אין שום סיבה שנגרע מערים מקבילות.
ב) המשקיעים אינם אויבי העם – הם אפילו ידידי העם, אילו היו עכשיו במודיעין עילית עוד אלף משקיעים במקום לשים את כספם על שכונות של צרכני חומרים אסורים בסוף העולם, היינו במצב טוב בהרבה עם מחירים נמוכים בהרבה, אבל המדינה עושה הכל כדי להוציא את החשק מלהשקיע בדירות להשכרה.
ג) להכשיר את החלוקות – זוהי סוגיה רגישה שהתוודעתי אליה רק השבוע, כאשר פנה אליי אברך שיש לו דירה בבית שמש, כלומר הייתה דירה ועכשיו היא שתיים. מתברר כי הקבלן הלשין עליו וכעת הוא מנהל משפט מול העירייה שתובעת אותו בפלילים. בהמשך הבנתי כי זו תופעה וישנם רבים כאלו ואיש לא שומע על כך כי כולם חוששים לדבר, אז הנה אנחנו כאן להם לפה.
עכשיו, לא צריך להכשיר כל עבירת בנייה אך ניתן בהחלט לקבל החלטה, כי לא מטפלים באכיפה של עבירות מסוימות, כגון עבירת החלוקה של הדירות.
ניקח דוגמה למשל מחוק החמץ להבדיל: עיריות חילוניות רבות הודיעו כי לא יאכפו את החוק הזה ולא חוקים דומים, הכריזו והכל עבר בשקט לצערנו. אותו דבר אפשר לעשות גם כאן: פשוט לא לבקש מבית המשפט צווי הריסה!
סליחה שאיננו מחניפים לגורמי השלטון שלנו, כן אלו עבורם נאבקנו זה בזה ושפכנו את הדם של עצמנו, והיום סופסוף הם יושבים בעירייה על משכורות עתק. זו לא חכמה לגלגל עיניים ולהגיד "זה לא אנחנו זה אגף האכיפה שאינו כפוף לעירייה". אין דבר כזה, אתה הבוס אתה תסדר.
המקרה הזה בבית שמש אך זה קורה בערים נוספות וזה עלול להביא לקטסטרופה. מאחורי כל חלוקה כזו עומדים שני אברכים שזה רכושם היחיד, ומאחוריהם ארבעה הורים ששמו את מיטב כספם, ומאחוריהם גמ"חים טובים ששמו את הפיקדונות שלהם על כך ובנקים וכו'. דירה אחת כזו שתקבל צו הריסה זה צו הריסה לכל העתיד של אלפי משפחות צעירות.
