שוק ההון – ההיגיון שבשגעון / טור

ביום חמישי השתתפתי בכנס שוק ההון החרדי, יחד עם עוד מאות ששילמו 140 ₪ כדי לשמוע את הרצאתו של מארגן הערב ר' פישל רוזנפלד לרגל הוצאת ספרו השני ("פלוס מינוס 2" – מומלץ בהחלט למי שמתעניין בתחום) שם פגשתי את רבי יוסלה מינצברג מלך שוק ההון החרדי שגם הוא הירצה שם על תכניתו החדשה "משיאים" שדיברנו עליה בשבוע שעבר.

כמה מילים שנותנות השראה על ר' פישל ובעיקר סיפור החיים שמאחוריו: האברך החסידי הזה מגיע מהבית הכי הרוס שניתן להעלות על הדעת, לא היה לו אבא ולא אמא למרות ששניהם היו בחיים, לא היה לו בית ובשלב מסוים בחייו הוא התגלגל ברחובות תוך שהוא ישן על ספסלים בבתי כנסת מזדמנים מידי לילה, וגם כשניסה טיפה להתרומם הוא הגיע למחוזות האפלים של ההוצל"פ שבכוחם לשבור את החסון שבאנשים קל וחומר מי שלא ראה יום טוב בחייו.

ואז הוא החליט שהחיים שלו ייראו אחרת, בכוחות על הוא הצליח להתרומם ומהניסיון שלו החל ללמד אנשים התנהלות כלכלית והיום הוא מנטור עסקי מהגדולים ביותר של המגזר, ביקשתי ממנו רשות לפרסם כאן וגם לשתף את עשרת הקוראים כאן מה החזיק אותו כל הזמן, שימו לב לתשובתו, שימו לב אל הנשמה:

"תאמין לי אין שום כשרון מיוחד ואפילו לא איזה חיזוק מיוחד, יש רק דבר אחד: יש בורא עולם אבי יתומים גם כשההורים בחיים, הוא זה שראה בעניי והוא, ורק הוא ליווה אותי בדרך שמספסל בית הכנסת ועד במות ההצלחה, אדרבה תכתוב על זה אולי יש אחד מהקוראים שעובר כעת תקופה קשה וחושב שהוא לא יכול לצאת מזה, שיידע שאותו אייבישטער שהרים אותי מאשפתות יוציא גם אותו מהצרה, רק לא להתייאש ובסוף ההצלחה תגיע" – לגזור ולשמור לימים קשים בכל תחום ואין מי שאין לו ימים קשים.

בקיצור הרב מינצברג בא אליי לאחר ההרצאה וסביבו עדת מעריצים ששותים בצמא כל מילה שלו: "ראיתי מה כתבת בעיתון, ניכר שהדברים מנהמת ליבך והחששות מובנים, אך הרשה לי להעמיד אותך כאן על מספר דברים שיניחו את דעתך", לאחר וויכוח קצר החלטנו לשוב ולדבר וכך אכן עשינו בהמשך, את תוכן הדברים ברצוני להביא כאן לשיפוט הקוראים וכל אחד יעשה כהוראת רבותיו.

ובכן אניח כאן את החששות העיקריים שמנינו כאן ותשובת הרב מינצברג: החשש הראשון היה חוסר שקיפות בניהול הכספים. ובכן, לדברי הרב מינצברג, לא יהיה מדובר בסגנון של ניהול עיוור עבור המשקיעים, אלא לכל אחד תהיה השקעה ישירה בבתי השקעות ובחברות ביטוח מוכרות, המנהלות גם ככה עבור הישראלים את כל טרליוני השקלים שנמצאים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות והפנסיה. ההשקעה מנוהלת על־ידי המצטרפים באמצעות אזור אישי, שבו יוכלו להחליט בכל עת היכן להשקיע את הכספים. "משיאים" אינו נוגע בכספי הלקוחות בשום שלב. הדבר היחיד שבו הארגון מתערב הוא מניעת טעויות, באמצעות האפשרות לבחור בשליטה על מימוש ההשקעה בטרם הגיע מועד חתונות הילדים. כאשר המצטרפים בוחרים בשליטה זו, נוצר סוג של שעבוד הדדי, הגורם לכך שאין אפשרות לצאת בקלות לפני תום המועד הסופי. המטרה היא לגרום לכך שאנשים לא יצאו בזמנים קשים – שלהם או של השוק.

החשש השני שדיברנו אודותיו היה שאברכים יעשו שטויות כמו למשל הביטקוין שבחודש האחרון ירד לפחות ממחצית ולדעתי הוא לקראת סיום העידן, כאן ר' יוסל׳ה מרגיע שהאברך לא יוכל באמת לעשות מה שהוא רוצה אלא רק לבחור בין המסלולים שכל חברת ניהול – מהגדולות במשק ולא וועד הרבנים לענייני השקעות – מציגה, לא יהיו ביניהם אפשרות לספקולציות מסוכנות מידי אלא רק מסלולים קבועים אשר הP&S 500 הוא רק אחד מהם.

החשש השלישי הוא ההיסחפות אחר שוק ההון. כאן ברצוני להדגיש שלא דיברתי רק מבחינה רוחנית, אלא גם מהבחינה המעשית וזה לא רק אברך כולל: קשה לעבוד כמלמד למשל כאשר אתה יודע שאתה מרוויח בכל חודש בשוק ההון יותר מאשר אתה מקבל מהמפקח בחיידר שצועק עליך על כל הגעה בשעה 8:31. הדבר הזה עלול להקריס את שוק העבודה כפי שאנו מכירים אותו, וכן את ההפקדות בגמ”חים, שכן אם אפשר לעשות כסף על הכסף שנותר אצלך, איש לא יפקיד יותר אצל פייגנבוים וקופרמן. דווקא בעניין הזה ר’ מינצברג לא מכחיש, אלא עונה דבר אחד לעניין: הציבור כבר נוהר כמה שנים לשוק ההון, הוא מבין את הפוטנציאל ומפקיד בו מאות מיליונים בכל חודש, "משיאים" רק מגיעה כאן לעזור, לכוון ולתמוך, כדי שלא לעשות טעויות, מבינים שיש משברים בשוק ההון ויש גמ”חים שיכולים לתת ביטחון שגם במשבר יהיה את הכסף להשיא את הילדים ומשלבים ביניהם בחכמה. השילוב מכניס יציבות וניהול נכון. משיאים מכוונת לכך שכמו שיש לכל אחד פנסיה המיועדת להבטיח את האפשרות לפרוש בכבוד בעשורים האחרונים של החיים, כך תהיה צבירה בשוק ההון שתאפשר לחתן בכבוד ובביטחון, לא מעבר לכך. עצם אפשרות הנעילה גם מונעת מאברך לחשוב על מימוש ותזמון השוק, ופחות התעסקות.

החשש הרביעי היה מפני קריסת הגמ"חים שילוו את הפרוייקטים (כרגע זה הגמ"ח המרכזי אך אל דאגה תוך כמה חודשים יקומו מתחרים בסגון של "משיאים כל ישראל ונאמר אמן" וגם ייתכן שחסידויות שונות שיש להן גמ"חים עצמתיים ירצו לעשות זאת לבד והחשש אינו שוא שכן בשבוע שעבר קרס הגמ"ח של חסידות מאוד מרכזית בארה"ב, בי"ד מיוחד הוקם לנסות להציל המצב), יודגש שאין לי שום מידע שאין לאחרים אלא אנו מסתכמים על כך שהגמ״ח בנוי במודל מספיק מבוסס וגם שאם הבנתי נכון את הדיאגרמות והגרפים שיוסלה הציג בפניי – הכסף שהשקעת בשוק ההון לא אמור ללכת לאיבוד במקרה כזה.

לסיכום שתי המסקנות שלי:

המסקנה הראשונה היא שעשיתי טעות כשכתבתי רק פעמיים שאיני מבין בשוק ההון, אז הנה אכתוב זאת בשלישית: איני מבין בשוק ההון. בזאת הרגעתי את מצפוני אך עדיין מנקרת בי שאלה: אם אסור לאדם לכתוב בתחום שהוא אינו מבין בו עד הסוף כיצד ניתן לצפות ממנו שהוא ישים את מיטב כספו בתחום כזה?!

המסקנה השנייה היא שכמעט מכל זווית שהיא – עדיין עדיפה דירה פשוטה באיזשהו מקום מאשר מניות אך ייתכן שטעות בידי לאור חוסר ההבנה שלי – ימים יגידו.

כל זה אמור היה להיות הקדמה לנושא העיקרי של הטור היום אך הגענו כמעט לגבול אלף המילים אז נתמצת את הנושא שאמור היה להיות העיקרי במאתיים מילה למרות שזה היה ארוך בהרבה כי באמת התרגשתי ואמור כל יהודי חרדי להתרגש לקרוא את השורות הבאות.

הייתי השבוע בערד תוך כדי פעילות מסוימת בנגב, היה שווה לנסוע מאות ק"מ (בתחבורה ציבורית מאורגנת היטיב תודות לפעילות ייחודית שאולי עוד נדבר עליה ונעתיקה לכל הארץ) כדי לראות את הפלא של קניון ענק אשר נרכש בידי שני אברכים צדיקים ש"מגיירים" את המקום ועתידה חנות ספרי החול "סטימצקי" שתהפוך ל"אור החיים" ומסעדה פלונית לפיצה אורי (אמיתי), זו פעם ראשונה שדבר כזה קורה אבל לא אחרונה, יהיו עוד הרבה קניונים מהסוג הזה כי יש בארץ לדעתי עוד מקומות רבים שממתינים לניעור ולהתאמה לרוח ההתחזקות ביידישקייט העוברת על המדינה (כן, תוך כדי ההסתה וההסתר פנים נגדנו מתרחש תהליך שבלתי יאמן של התחזקות).

ישבתי עם שני היזמים ופשוט הערצתי אותם, על הנחישות ועל האמונה ברבם ובזכות השבת שתהיה להם הצלחה והיא אכן תגיע, אין לי ספק בכך, השאלה שלי היא רק איפה עוד יש דברים כמו הדבר הזה? אם מישהו מעשרת הקוראים יודע על דבר כזה אשמח שישלח לי באישי ויבוא על שכרו.