במלאת ח"י שנים להסתלקות הגאון הגדול חכם רבי אלעזר מור יוסף זצ"ל ראש ישיבת "נוה שלום" קזבלנקה וממקימי עולה של תורה במרוקו, התאספו תלמידיו ומוקירי זכרו על קברו בבית העלמין בחלקת הרבנים באשדוד.
הגאון הגדול חכם רבי אלעזר מור יוסף זצ"ל שהתגורר בעירנו מאז שעלה לארה"ק – תשס"א, זכה להעמיד תלמידים רבים בשיטת הלימוד הישיבתית העיונית ולהיות מוזכר בפי תלמידי חכמים רבים בארץ ובעולם עד היום. לזכרו יצא הספר בשם "מנוחת אלעזר" ובו פרקים ממסכת חייו העניפה והספדים מגדולי התורה. זכה להעמיד תלמידי חכמים רבים, ראשי ישיבות, דיינים ורבנים בארץ ובגולה.
מאז היותו נער כאשר שקד על התורה מתוך עניות ודוחק, למד אצל רבותיו במארכש ובראשם הגאון האדיר רבי יעקב דהן זצ"ל "ראש הישיבה", אשר ממנו קנה את עומק העיון בהבנת הסוגיות ואת יושר עיונו הזך עם אהבת התורה ויראת שמים טהורה. במשך השנים מאז שעלה לארץ, התיישב באשדוד, מידי פעם גדולי תורה דיינים ותלמידי חכמים היו עולים אליו לבקרו והיו נהנים לשמוע ממנו ביאורים בסוגיות הש"ס בדרך העיון בשיטה האופיינית ל"חכמי מארכש", בין הבאים בלט בהם מרן הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר רבה של ירושלים שהיה בצעירותו תלמיד ישיבת "נוה שלום" בקזבלנקה, הדיינים למשפחת אלחדד מירושלים הגר"י אברג'ל בעל ה"ברכת יצחק" וראש כולל תורה וחסד שהיו מבין תלמידיו.
בשעות הצהריים הגיעו תלמידיו ומוקירי זכרו להתפלל על קברו וערכו את סדר התפילה מתוך החוברת "מנוחת אלעזר", בין הבאים, הגיעו תלמידו הרה"ג ר' פנחס קריספין ראש מוסדות "מורשה", תלמידו הרה"ג ר' חנניה מלול רב ק"ק עקסלעבן בצרפת וציריך, שא"ב הרה"ג ר' אברהם דהן רב קהילה בעיר נתיבות, הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית בשם חמיו הגה"צ רבי יצחק אברג'ל בעל ה"ברכת יצחק" שהיה מראשוני תלמידיו במרוקו, תלמידו הרה"ג ר' אהרון עזריאל רב ק"ק בעיר ביתר, אחיינו הרה"ג ר' אברהם מור יוסף רב מושב "אבן מנחם", הדיין הרה"ג ר' חיים בר ששת בנו של תלמידו הרה"ג רבי דוד בר ששת מב"ב ועוד רבנים חשובים.
לאחר אמירת האשכבה, המשתתפים הדליקו נרות לע"נ. תלמידו הרה"ג ר' חנניה מלול רב ק"ק עקסלעבן בצרפת וציריך, נשא דברים לזכרו מתוך התרגשות על שזכה פעם ראשונה להתפלל על קברו ובדבריו ביאר את מאמר חז"ל על דברי תורה הנאמרים בשם צדיק אשר שפתותיו דובבות בקבר. וסיפר על מורו ורבו חכם רבי אלעזר זצ"ל, אני זוכר שדרכו היה לפתוח את השיעור בדברי בדיחותא כמאמר הגמ' במסכת שבת: "כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן, אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן" וזה כדי לתת טעם לתלמידים שיאהבו את השיעור, ואחר כך היה מתחיל את השיעור בלי הפסק ובעמקות גדולה, היה נוהג בחוכמה לעשות סימנים ללימוד כדי שיזכרו היטב את הסוגיה על בוריה.
היה אומר דברי חוכמה, השיעור היה קשה, אבל בנחת ובהסבר נפלא, אני זוכר כשהיה יוצא מהשיעור היה נפגש במסדרון עם הדיין הגאון רבי חנניה מלול זצ"ל והיו מתפלפלים בלימוד וזה היה תענוג לעמוד מהצד ולראות איך ששניהם היו מתנצחים בסוגיות הש"ס.
תלמידו הרה"ג ר' פנחס קריספין ראש מוסדות "מורשה", אמר: מורינו הרב חכם מור יוסף זצ"ל, בזכותו כיום ישנם רבנים, דיינים וראשי ישיבות שהגיעו למעלה זו, בזכות שהיה נותן את מתיקות התורה לתלמידים, היה לו כח הסברה מיוחד וחשוב מאוד.
כיום לא כולם יודעים איזו דמות גדולה הוא היה, אבל ודאי שכל התלמידים שלמדו אצלו ושמעו את דבריו הקדושים ונשארו עד היום בבית המדרש לאורך ימים, זה בזכות המסירות שלו להעמיד תלמידים ויהי רצון שיגן בעדנו ובעד כלל עמו ישראל הזקוקים לרחמי שמים מרובים בימים אלו. לאחר הדברי התעוררות, ערכו ברכות לעילוי נשמתו.
