מחקר מדאיג: חוקרים ישראלים גילו איך תחליפי סוכר משפיעים על גוף האדם

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מודעים לנזקי הסוכר ולהשפעה הממכרת שלו, ובוחרים להפחית או להימנע מצריכתו. לתחליפי סוכר אין ערך תזונתי, אך עלולה בהחלט להיות להם השפעה מזיקה על גוף האדם – כך עולה ממחקר חדש של מכון ויצמן למדע. ממצאי המחקר מעלים כי תחליפי סוכר בולטים עלולים להשפיע על חיידקי המעי (מיקרוביום) וכתוצאה מכך על רמות הסוכר בדם בבני אדם. מידת ההשפעה הזו משתנה מאדם לאדם, בדיוק כמו שהרכב המיקרוביום ייחודי לכל אדם.

כבר בשנת 2014 מדעני המכון הצליחו להוכיח כי ממתיקים מלאכותיים משנים את הרכב חיידקי המעי של עכברים וכי במקום למנוע את עליית הסוכר בדם, כפי שניתן היה לצפות, הממתיקים גורמים לתוצאה ההפוכה.

שמונה שנים מאוחר יותר, צוות המחקר בראשותו של פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה מערכתית במכון, מציג תמונה דומה בבני-אדם. לשם כך החוקרים סקרו 1,400 מועמדים ובחרו מתוכם 120 מתנדבים שהעידו כי אינם צורכים כלל תחליפי סוכר. המתנדבים חולקו לשש קבוצות – בארבע מתוכן התבקשו המשתתפים לצרוך תחליף סוכר אחד מבין ארבעה (סכרין, סוכרלוז, אספרטיים וסטיביה) למשך שבועיים. שתי הקבוצות הנותרות שימשו קבוצות ביקורת.

המדענים מצאו כי כל ארבעת הממתיקים, כל אחד בדרכו, גרמו לשינוי בהרכב חיידקי המעי ובחומרים שהחיידקים מפרישים לזרם הדם. סכרין וסוכרלוז אף גרמו לשינוי משמעותי בסבילות של המתנדבים לגלוקוז, כלומר ביכולת של הגוף להתמודד עם עומס סוכר.

בקבוצות הביקורת לא נרשמו שינויים – לא בהרכב ובפעילות של חיידקי המעי ולא בסבילות לגלוקוז. המדענים הראו עוד כי קיים מתאם הדוק בין השינויים שחלו בהרכב חיידקי המעי לשיבוש בסבילות לגלוקוז. "הממצאים שלנו מחזקים את התפיסה לפיה המיקרוביום הוא מעין 'מרכז בקרה' המסנכרן בין אותות המגיעים מבפנים – ממערכות הגוף עצמו – ואותות המגיעים מבחוץ, מגורמים כגון מזון, תרופות, סגנון חיים והסביבה שבה אנחנו חיים", אומר פרופ' אלינב.

ובזה לא תם המחקר: כדי לבחון האם השינויים בחיידקי המעי אכן היו אחראים לשיבוש בחילוף החומרים, השתילו החוקרים בקבוצות של עכברים סטריליים, כלומר נטולי מיקרוביום, דגימות חיידקי מעי שנלקחו מכ-40 מבין המשתתפים בניסוי. הדגימות נלקחו ממשתתפים מקבוצות הניסוי השונות, שבהם נמצאו השינויים הגדולים ביותר בסבילות לגלוקוז – וכן ממשתתפים שבהם השינויים המטבוליים היו הקטנים ביותר.

התוצאות היו מובהקות: בעכברים התפתח דפוס מטבולי דומה לזה שנצפה בתורם האנושי. במלים אחרות, העכברים שבהם הושתלו דגימות חיידקים ממשתתפים שהראו את השינוי הגדול ביותר בסבילות לגלוקוז, הציגו בעצמם את השיבוש הגדול ביותר בסבילות לגלוקוז, בעוד עכברים שבהם הושתלו דגימות ממשתתפים שהראו שינוי קטן בסבילות לגלוקוז או שהושתלו בהם דגימות מקבוצת הביקורת, הציגו את השינויים המטבוליים הקטנים ביותר.

"תחליפי סוכר הם נטולי קלוריות, אבל הם אינם נטולי השפעה על גוף האדם. במחקר הראינו כי תחליפי סוכר משנים את הרכב ופעילות חיידקי המעי וכתוצאה מכך עלולים לפגוע גם בחילוף החומרים בגוף. שינויים אלה משתנים מאוד מאדם לאדם, שכן לכל אדם יש הרכב חיידקי מעי שונה וייחודי", אומר פרופ' אלינב. "כדי לאמוד מהי ההשפעה הבריאותית ארוכת הטווח של תחליפי סוכר, נדרשים ניסויים נוספים ארוכי טווח. יש להדגיש שאין להסיק מהממצאים שצריכת סוכר עדיפה על צריכה של תחליפי סוכר, וכי הנזקים לבריאות האדם מצריכת סוכר מגובים בעדויות ממחקרים רבים".

כאמור, אין זו הפעם הראשונה שבה חוקרים מוצאים כי לתחליפי סוכר עלול להיות מחיר בריאותי גבוה. מחקר שפורסם לפני חצי שנה ב-PLOS Medicine הצביע על כך שכמה ממתיקים מלאכותיים קשורים לסיכון מוגבר לסרטן. החוקרים מצאו כי נבדקים שצרכו כמויות גדולות יותר של ממתיקים מלאכותיים, במיוחד אספרטיים ואססולפאם-K, שמתוקים פי 200 מסוכר ושמצויים בין היתר במשקאות דיאט פופולריים, היו בסיכון גבוה יותר ב-13 אחוזים לסרטן בהשוואה לאלו שאינם צורכים ממתיקים כלל.

מחקר אחר שפורסם בשנה שעברה גילה כי שתיית משקאות דיאט מזיקה לבריאות באותה מידה שמשקאות ממותקים רגילים מזיקים לה. לפי המחקר שנערך באוניברסיטת ז'נגז'ו בסין, הנזק המדובר מיתרגם לקיצור של תוחלת החיים – הן מי ששותים משקאות שמכילים סוכר והן מי שנוהגים לדבוק במשקאות ללא סוכר, אך עם ממתיקים מלאכותיים, מגדילים את הסיכון שלהם למות בגיל צעיר יותר.