זאת לא עוד בקשת עזרה שגרתית, זו לא קרן סטנדרטית שמקימים עבור כל יתום או יתומה כדי לרפד להם מעט את החיים. מדובר בכלה יתומה שמשמיעה קריאה נואשת לעזרה. זה לא נעים, זה אפילו מבייש, הצורך להזדקק למתנת בשר ודם צורב כמכוות אש, אבל אין לה שום ברירה.
ביום ראשון הקרוב אמורה להתקיים החתונה, אבל בימים האחרונים כבר שום דבר לא בטוח. בעל האולם הודיע שבלי לקבל את יתרת התשלום לא יתאפשר להכין חתונה, בעל הקייטרינג גם הוא נאמן לכללי הניהול של העסק, ובלי לקבל תשלום הוא לא מתחיל לקנות את חומר הגלם כדי לבשל את סעודת החתונה, והצלם, והאורגניסט, ואיש ההגברה, ובעל הדירה הקטנטנה שהם רוצים לשכור כדי להתגורר בה בתקופה הראשונה אחרי החתונה, כל אלו דורשים את התשלום מראש, ובצדק.
"הם צודקים במאת האחוזים", היא אומרת, "אני לא כועסת עליהם ואין לי שום טענה עליהם, אבל באמת באמת שאין לי מאיפה לשלם".
היו רגעים שכבר נדמה היה שאולי החתונה לא תתקיים חלילה וחס, היתה מחשבה על כך שאולי הכלה היתומה בת ה-22, שמתמודדת עם חיי יתמות לא פשוטים ומתגוררת בפנימייה, תיאלץ לבטל את החתונה בבושת פנים, או לחלופין להתחתן בחצר של בית כנסת שכונתי.
כלה יתומה! בת לאם אלמנה שאיבדה לפני כשש שנים שאת בעלה, שהיה המפרנס העיקרי והמשענת המרכזית של הבית.
מאז שהאבא נפטר, נותרה אמה של אודליה שבורה ורצוצה. 11 ילדים הוא השאיר אחריו. 11 ילדים ואמה אחת, עקרת בית, אלמנה בוכייה.
הקושי הכלכלי היה עצום, ומאז הוא רק הלך והעמיק. לאט לאט החלו הילדים להתחתן, חמישה כבר התחתנו בשעה טובה, לחלקם הצליחה האם לעזור מעט, אבל רובם חיתנו את עצמם בכוחות עצמם, ומבקשת עזרה מאחרים.
עכשיו הגיעה תורה של אודליה. היא מאוד חששה מהרגע הזה, אבל אין לה ברירה. החתונה כבר ממש מעבר לפינה, שמלת כלה היא השיגה בהשאלה מחברה, אבל את כל השאר אין לה, והחתונה נמצאת בסימן שאלה גדול.
אחים יקרים, לא עת לחשות, כלה יתומה זקוקה לעזרה. בת ישראל כשרה שנאלצת לעשות את הדבר הכי לא נעים, את הצעד הכי מבייש, היא צריכה לצעוד קדימה ולבקש את עזרתנו.
אסור לנו לאכזב אותה, אנחנו חייבים להרים יד ולסייע, כדי שאודליה תתחתן בשעה טובה, וגם תוכל לשמוח ולחייך בשמחת הכלולות שלה.
