כ' סיון נקבע בעבר ליום צום ותענית אצל הנוהגים במידת חסידות. קביעתו מיוחסת לרבנו תם לזכר מסעי הצלב בבלויש שבצרפת בשנת ד'תתקל"א (1171). ברבות הימים השתכח הצום, והוא חודש בפולין כיום צום ותענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט. הש"ך כתב שהוא קבע את היום כתענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט לו ולבניו ובני בניו "כי גם גזרות תתקל"א היה ביום ההוא ובאותן הזמנים". קביעתו אושרה על ידי 'ועד ארבע ארצות'.
חוברו גם סליחות לאומרם ביום זה. כיום השתמר מנהג אמירת הסליחות רק במספר חצרות חסידיות.
במגן אברהם כתב שנוהגים להתענות בכ' סיון בכל מלכות פולין. ובט"ז כתב : שבתענית שגזרו להתענות בכל כ' סיון משום רוע הגזירות בעוונותינו הרבים, יש לקרות בתורה "ויחל" אפי' כשחל ביום ב' או ה'.
בספר "יסוד ושורש העבודה" כתב: עיקר התענית של כ' בסיון לתת אל לבו כמעט בכל רגע על הריגת הצדיקים והחסידים ועל הכלל האומה הישראלית הקדושה, שנהרגו במיתות אכזריות משונות ונשפך דמם באותו הזמן, ולקונן ולהצטער בלבו על הריגת בניו של מקום ברוך הוא וברוך שמו, ובודאי היה מזה להבורא יתברך שמו צער גדול כביכול, ואם נשארו בחיים היו לומדים תורתו הקדושה, ועושים מצותיו הקדושים כל ימיהם אשר הם חיים על האדמה, והיה מגיע ליתברך שמו ויתעלה נחת רוח גדול מזה. ואין שכחה לפניו יתברך שמו צער זה של הריגת בניו הנחמדים. גם על הצער ויסורי גופים שנהרגו אז מעם קדוש הישראלי הנקראים בנים למקום. שנעשו בהם שפטים ויסורים קשים ומרים בעת הריגתם. יש לנו להתבונן ולגונן ולהצטער על זה הרבה מאוד, וכוונה זו לא תעדר מהאדם כל יום התענית. ובודאי תחשב לו לעבודה גדולה ועצומה מאוד להבורא ית"ש ויתעלה.
מה"אוהב ישראל" מובא: כ' סיון הוא התחלה על יום הכיפורים אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יום הכיפורים כראוי ונכון. וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). כ"ס ראשי תיבות כ' סיון. י"ה ראשי תיבות יום הכיפורים.





















תודה רבה,פינה חשובה