הודעה חשובה לקראת צום תשעה באב [החל במוצאי שבת]
לקראת צום תשעה באב ינתן מענה הלכה לחולים ונשים מעוברות בצום ביחד עם רופאים, ניתן לשלוח שאלות למייל [email protected] או בפלאפון 058-32-33-587
ישנה עדיפות לשלוח שאלות עד יום חמישי בצהריים
החייבים בצום
חייבים להתענות בין אנשים ובין נשים. (שו"ע סי' תקנ וסי' תקנ"ד ס"ה). ואף בעלי ברית חייבים בצום.
קטנים – עד גיל בר מצוה ובת מצוה פטורים מלצום, כיון שאין מחנכים לאבילות, אך בקטנים שלפני גיל בר מצוה, נהגו שיצומו כמה שעות כפי כוחם, כדי שיתרגלו לצום אח"כ את הצומות שיהיו גדולים כגון צום יו"כ וכדו'. (ובסידור יעב"ץ שער הדלק, שמחנכים אותם כמו ביו"כ, וכה"ח סי' תקנ"ד ס"ק כג). [אך במקום חולי [אף מעט], אין צריך להרגילם]. ויש נוהגים שבקרוב לגיל בר מצוה, יצומו רק בלילה. (הוראת הגרמ"מ לובין שליט"א).
זקנים ותשושים – יש אומרים שמגיל שמונים לא צמים, והכל לפי העניין והרגל לצום, והרבה פעמים יש עוד מחלות אחרות, והכל לפי החולה. [אך זקן שביו"כ שותה לשיעורים בד"כ בתשעה באב אינו צם].
שיעורים – חולים הפטורים מהצום אינם צריכים לאכול ולשתות לשיעורים. [וכן אינם צריכים להתחבר לעירוי (כביו"כ) כדי שיוכלו לצום] ורק הבריא צריך לאכול אוכל לשיעורים. (כמבואר בשו"ע ובערוך השולחן שם ס"ז, וכן נראה בביה"ל ד"ה דבמקום חולי שרק במקום מניעת החולי צריך לאכול לשיעורים, ונתבאר בארוכה בספר).
תענית שעות – חולה שאין בו סכנה שפטור מהצום, ויכול להתענות שעות [ואין בזה סכנה], לבני ספרד: אינו צריך להתענות כלל. (כמבואר בשו"ע שבמקום חולי לא גזרו רבנן ובשו"ת אבני נזר או"ח סי' תקמ, ונתבאר בארוכה בספר), וראוי שיצטער עם הרבים, ורבים מבני אשכנז מחמירים: צריך להתענות כפי יכולותו, ויתחיל לצום, ואם יכול לצום רק בלילה, יצום רק בלילה, כדי להשתתף בצער עם הציבור, (עי' רמ"א שם ומשנ"ב שם סקי"ד, כה"ח שם סקל"ט).
חולה שדי לו רק בשתיה – ואינו צריך אכילה, לבני ספרד: מותר באכילה ושתיה, (כנ"ל שבמקום חולי לא גזרו רבנן). ולבני אשכנז: רבים מחמירים שרק ישתה. (שו"ת חת"ס או"ח סי' קנ"ז) והכל לפי החולי, ויש לעשות שאלת חכם.
חולה שיש בו סכנה – אינו צם, [כגון חולים במחלה ממארת רח"ל, דלקות פנימיות ועוד] ואוכל ושותה כרגיל. אך חולה שאין בו סכנה – ששוכב במיטה אף מחמת הצום, [ויש לו דין חולה בשבת] או שאינו יכול לתפקד, אף שאינו שוכב במיטה. (שו"ע סי' תקנ"ד ס"ו ובכה"ח שם סקל"ז). אך רוב בני אדם שהולכים לשכב במיטה מחמת הצום לנוח, אינם בכלל זה.
חולה שצריך לאכול מחמת חוליו – וגופו חלוש אינו צם. (שו"ע שם ומשנ"ב שם סקי"א וכה"ח סק"ל).
כאבי ראש – אדם שיש לו כאבי ראש באמצע הצום, פטור מהצום, אך אם יקח משככי כאבים יוכל לצום, צריך לעשות כן.
סחרחורות חזקות או הרואה שחור בעיניים – אינו צריך לצום.
מיגרנה – בכאבי ראש שיתפתחו למיגרנה, אינו צם. (הגרע"פ).
הקאות ושלשולים רבים – כיון שיש חשש להתייבשות אינם צמים. (חוט שני שבת ח"ד שם).
צום לאחר ניתוחים –אם חלשים אינם צמים, (עי' מחזיק ברכה קו"א סק"א ובכה"ח שם סקל"א) והרבה פעמים אף אם לא חלשים, אין צריך לצום, והכל לפי רמת הניתוח, ויש לשאול חכם ורופא.
מחלות לב – בשנה הראשונה בודאי לא צמים, כגון צינתור/ניתוח מעקפים/התקף לב/קוצב לב/ניתוח לב/החלפת מסתם לב, לאחר שנה, והרבה פעמים אף לאחר שנה אינם צמים, יש לשאול חכם ורופא.
מעוברות – מעוברות צריכות לצום, (סי' תקנ"ד ס"ה, וסי' תקנ), אם ההריון תקין, אך אם מרגישה חולשה חזקה/הקאה/בחילות חזקות/מיעוט בתנועות עובר/37.5 חום, תפסיק את הצום, ואם ההריון לא תקין [ברוב ככל המקרים] אינה צמה, כגון דימומים במהלך ההריון/סכרת הריון/שני הפלות/רעלת הריון עם צירים, ואף חשש לצירים מוקדמים/ התכוציות ברחם/בטן קשה/ קרישות יתר/אשה שצריכה ללדת בניתוח קיסרי מחודש תשיעי לא צמה, וישנם עוד מקרים ויש לשאול, וכן תלוי ברמת המוגלבלין.
מעוברות בחודשים הראשונים – שמרגישה חולשה יותר מהרגיל או שחלשות מבחילות והקאות [אף אם עתה אין לה בחילות והקאות] במקום חולשה אפשר להקל ע"פ שאלת חכם. (עי' שער הציון סי' תקנ סק"ב ובספר תורת היולדת פמ"ח ס"ד).
מעוברות בחודש תשיעי – אף שיש שהקילו שמעוברת בחודש תשיעי אינה צריכה לצום, כדי שתהיה חזקה ללידה, (הגרשז"א, וכן שמעתי מהגרש"א שטרן שליט"א) מ"מ להלכה הכל לפי איך שהאשה מרגישה, אם מרגישה טוב, או שאין חשש שע"י הצום יהיה צירים מוקדמים, [ואז תילד ולד פג] צריכה לצום, ומ"מ מעוברת שיש לה צירים אף שאינם סדירים אינה צמה.
יולדת – יולדת עד שלושים יום בזמנינו פטורה מהצום. (שו"ע סי' תקנ"ד ס"ו ובערוך השולחן שם סק"ח) ולאחר שלושים יום מהלידה אם היא חלשה שאינה יכולה לתפקד פטורה מהצום. (מחזיק ברכה סי' תקנ"ד קו"א סק"ב וכה"ח שם סקכ"ח).
ילדה בח' תמוז באמצע היום – פטורה מהצום, אך אם יכולה תצטער עם הציבור ולא תוכל מעדנים כדלקמן. (עי' סי' תרי"ז סקי"ג, וחוט שני שבת ח"ד עמ' רס).
מפלת – אם הפילה לאחר ארבעים יום, אינה צמה עד שלושים יום כדין יולדת, ואם הפילה לפני ארבעים יום, צריכה לצום. (שדי חמד ח"ו יו"כ סי' ג' ובביה"ל סי' תרי"ז ד"ה יולדת).
דיני מניקות בצום תשעה באב
מניקות [לאחר שלושים יום מהלידה] צריכות לצום, (שו"ע סי' תקנ"ד ס"ה). [וצריכה להכין את עצמה היטב לצום, יומים לפני הצום, בשתיה מתוקה עם סוכר, וכגון ענבים, ומיץ ענבים, תכין את הגוף בפחממות וחלבונים כראוי]. אך אם היא חלשה ואינה מתפקדת כרגיל, דינה ככל חולה שאינה צמה, ולפעמים אף בחולשה מעטה.
פטור מניקה לתינוק שאוכל רק מהנקה – כנ"ל מניקה שצמה צריכה להתכונן לצום היטב, בשתיה מרובה וכנ"ל, ותשהה רק במקום ממוזג, ולא במקום חם, אך ישנם כמה אופנים שאינה צמה ואוכלת ושותה כרגיל ולא לשיעורים. [משיחסר החלב, ולפעמים אף מההתחלה, ויש מחמירים שתשתה לשיעורים].
א]. אם התינוק אינו אוכל תחליפי חלב, ויודעת שאם תתחיל לצום יפסיק החלב אינו צמה, אך בדרך כלל יכולה לצום מהלילה, או כמה שעות.
ב]. אם התינוק פג והחלב נחוץ לו, ובד"כ יכולה לצום בלילה, וכנ"ל.
ג]. אם התינוק רגיש לתחליפי חלב כמצוי, ויכול לאכול רק חלב אם, ובד"כ יכולה לצום מהלילה וכנ"ל.
ד]. תינוק שאינו מעכל היטב את תחליפי החלב, ואם תצום יחסר לתינוק חלב, אינה צמה, ממתי שיודעת שיחסר, אך בד"כ יכולה לצום מהלילה, ורק שחסר חלב, יכולה לשתות כרגיל, וכיון שמותרת באכילה מותרת גם בשתיה, וכדלהלן.
ובכל האופנים הנ"ל אם יודעת שיחסר לה חלב ותגיע להתייבשות, אינה צמה כבר הלילה. ומ"מ אם התינוק יונק רק ביום, תתחיל לצום ושתראה שהחלב מתייבש וכנ"ל יכולה לאכול ולשתות כרגיל ללא שיעורים וכנ"ל, [כיון שמותרת בשתיה מותרת גם באכילה]. ובכל אופן אם במהלך הצום תתחיל להרגיש כאבי ראש או סחרחורות דינה ככל חולה שיכול להפסיק את הצום.
מניקה חלקית – אשה שמניקה חלקית, והתינוק אוכל גם מבקבוק מטרנה וכדו', [ואף חצי חצי] והתינוק אינו נצרך לחלב, חייבת לצום [וגם יכולה לשאוב לה לפני זה], אך אם התינוק רוצה גם לאכול ממנה או שאם יאכל רק תחליפי חלב יהיה לו שינוי בעיכול וחייבת לשתות מחמת היובש או שע"י זה יפסק לה החלב, וצריכה לשתות, פטורה מהצום, אך לכתחילה תכין את עצמה היטב לצום, שלא תגיע למצב זה. [וי"א שתשתה רק לשיעורים, כיון שאין דינה כחולה].
מניקה שיש חלב מהמקרר – מניקה שהתינוק ברוב הארוחות אוכל חלב אם, שיש לה חלב במקפיא, שיכולה להאכילה, אין היתר להניק את התינוק, ולא לצום. אלא א"כ התינוק פג כעת או שיונק רק ממנה או שרוצה לאכול כעת רק ממנה, או שיתייבש החלב, ובכל האופנים שנ"ל.
חולה הנוטל אנטיביוטיקה – אם הוא חלוש, אינו צם, ואוכל ושותה כרגיל. (כדין חולה שאין בו סכנה) אם אינו חלוש [ומצוי בדרך כלל בסוף לקיחת האנטיביוטיקה], בדרך כלל יכול לצום, ולקחת את הכדורים בערב הצום ובסוף הצום, אך יש בזה הרבה סוגי כדורים, ויש לעשות שאלת חכם ורופא.
ריטלין – יש לצום, ולקחת את הכדור, [ויום אחד שלוקחים את הכדור בלא אוכל אינו מפריע].
כדורים לחולים/משככי כאבים כגון אקמול/ויטמינים (ללא טעם)/ברזל/מניעה/ וכדו' – יש מתירים לקחת את הכדור עם מעט מים פחות מרביעית. (הגר"ש וואזנר זצ"ל והגרע"י), ויש מחמירים לכתחילה צריך למרר את המים, [על ידי מלח או מי סודה או חילבה או רוזמרין, או תמצית תה של כמה שקיות תה קמומיל] ואם אי אפשר לקחתם בלא מים, [וחייבים לקחת את הכדור], יש לקחתם עם מעט מים. (באר היטב סי' תקנ"ד סק"ז בשם שו"ת הלק"ט כה"ח שם סקל"ד בשם האחרונים, ושו"ת אול"צ פכ"ט יא).
דיני חולים וקטנים האוכלים בהיתר
אמירת נחם ועננו – חולים וקטנים והאוכלים בהיתר בט' באב, אין אומרים נחם בברכת המזון בבונה ירושלים (רמ"א סימן תקנ"ז ס"א, והסכמת הפוסקים), ואין אומרים נחם בתפילת שמו"ע. (משנ"ב שם סק"ה).
נטילת ידים – חולה האוכל בצום נוטל ידיו כרגיל עד סוף פרק הזרוע, וכן צריך ליטול מים אחרונים.
אכילת מעדנים – אסורים באכילת מעדנים, ויאכלו רק כדי קיום הגוף, ואף לקטנים מגיל חינוך. (משנ"ב סי' תקנ, וסי' תקמ"ד סקט"ז וכה"ח שם סקל"ח).
