אוֹר עוֹלֶה מִן הַמִּזְרָח • נתונים מפתיעים על עולם הישיבות הספרדי

ציבור בני התורה הספרדים בשנים האחרונות הלך וגדל למאות ואלפים, כאשר השנה קרוב ל-3650 בחורים ספרדים עולים לישיבות גדולות והן גדלות ומתרחבות באיכות ובכמות.

מן הראוי להדגיש כי באופן כללי דפוסי עבודת הרישום של הישיבות הספרדיות דומים מאד לדפוסי עבודת ה'ליטאיות' אם כי יש הבדלים מועטים. לדוגמא, בישיבות הליטאיות ישנם גורמים רבים שבוחשים בסביבתו של כל בחור לאן יהיו מועדות פניו בשערי חודש אלול, בין הגורמים הללו ניתן למנות את הוריו, צוות הישיבה קטנה, דודים, אחים, מכרים 'מבינים' בישיבות, והדרך היא ארוכה ומסועפת, לעומת זאת בקרב בני הישיבות הספרדיות, על פי רוב המשא ומתן וההדברות תהיה בין שני אנשים: ראש הישיבה הקטנה ומולו ראש הישיבה הגדולה. כמובן שהכל מתנהל תוך כדי עדכון וסנכרון עם הבחור ואביו, אך לא יהיו מעורבים נוספים בדרכו של בחור, מצב זה גורם לתועלת אחת מרובה, שהרישום הספרדי מסתיים בתוך כמה ימים מהרגע שהוא מתחיל, ובוודאי שיש בזה ברכה מרובה.

תוצאה נוספת של העובדה הנ"ל היא שבעוד שבשנים עברו הרישום הספרדי היה מתנהל מוקדם יותר, דווקא בשנים האחרונות הרישום הספרדי מתאחר יותר מאשר הישיבות הליטאיות, זאת משום יכולת השליטה במצב הקיים אצל ראשי הישיבות הספרדיות, ואפשרותם לניווט התקופה על פי התועלת שתהיה לבני הישיבות.

בכתבה שלפניכם הבאנו את "העשירייה הפותחת" מתוך סקר ענק שערכנו מתחת לרדאר במהלך החודשיים האחרונים. יצוין שגם אם חלק מהנתונים נתונים למחלוקת אך הנכתב כאן בכתבה שלפניהם מייצגת את דעתם של רוב ראשי הישיבות הקטנות ששם השקענו זמן רב ועל פיהם יישק דבר, ללא כל התערבות חיצונית או גורם אינטרסנטי זר.

בשנים האחרונות בולטת התופעה המרשימה של סלתה ושמנה של בחירי הישיבות הספרדיות המעדיפים לכתחילה ללכת לישיבה ספרדית ואינם נגשים לזה באופן של דיעבד, אלא אפילו אם יציעו להם ישיבה אשכנזית טובה הם יעדיפו את הספרדית, הנתון הזה הוא פרי עמל של שנים שבו נבנה על ידי ענקי התורה הספרדים, ובראשם מרן ר' ניסים טולדנו זצ"ל. מערך ישיבות גדולות בהיקף עתיר מימדים, הנותן לכל בחור אפשרות לבחור עבורו את המקום הטוב עבורו, והיכלות להתאים סגנון בחור מסוים לאופי ישיבה מסוימת גורם לכך שלכל בחור ספרדי יש כתובת מתאימה להפליא בישיבה ספרדי ואינו צריך להזדקק לטובותיהם של הישיבות האשכנזיות.

כך גם, נבנה בתוך מערך הישיבות הללו, פערי מעמדות ויש את הישיבות השורה הראשונה והישיבות השורה השנייה, הישיבות הפתוחות, הישיבות הצדיקות הישיבות עם משטר והישיבות שאינם עם משטר בכתבה זו נעסוק כאמור רק בעשירייה הפותחת.

ישיבת 'יסודות התורה' (ת"א) –  "פונביז' הספרדית" בלשון העם. בראשות הגאון הגדול רבי ברוך צבי לב שליט"א נחשבת לישיבה המובילה ביותר בציבור הספרדי ומונה קרוב ל-500 בחורים. יצוין שמאז הקמתה נשבר המיתוס עם הישיבות האשכנזיות כאשר משפחות בני התורה מעדיפים ישבות ספרדיות מעל פני הישיבות האשכנזיות. ישיבה זו מושכת אליה מדי שנה את "השפיצים"-  טובי ומצוייני הישיבות הקטנות מכל רחבי הארץ. רמת הלימוד העיונית הגבוהה אותה מקנה ראש הישיבה בשיעוריו המפורסמים, בד בבד עם הסגנון המאוד ישיבתי לבעלי שיעור קומה שמור ואיכותי, הם שהקנו לישיבה את שמה ההולך למרחקים כספינת הדגל של עולם התור. לאחרונה החלה הישיבה בבניית קריה בסמוך לעיר אלעד, בה מתעתד להיות בית מדרש שיכיל מעל  1000 מקומות, כיום מפאת הביקוש הרב מחד והצפיפות בבניין הישיבה בתל אביב מאידך, תנאי הקבלה לישיבה נוקשים במיוחד, ולשיעור א' הבא התקבלו 72

ישיבת 'מאור התורה' –  בראשות מרן הגאון רבי אברהם סאלים שליט"א ממנהיגי הציבור הספרדי נחשבת לישיבה מצוינת עם ביקוש רב, כאשר חלק ניכר מהמתקבלים לש"א הינם בוגרי הישיבה הקטנה מאור התורה הנחשבת אף היא. הישיבה מתייחדת בסגנון גדלות האדם ויש שיגדירוה כ'חברון הספרדית', מה שבא לידי ביטוי גם בשיעורים הנמסרים בישיבה ממרן הגר"ד כהן ראש ישיבת חברון. לצד ראש הישיבה משמש חתנו הגר"י שרבני במסירת השיעורים ובהנחת קו עמוק ולמדני. הישיבה מונה 280 בחורים ולש"א הבא התקבלו 64 בחורים.

ישיבת 'יסודות (מושב)' – בראשות הישיבה מכהן הגראי"ש ויזמן שליט"א כאשר לצידו שותפים כלל הרמי"ם בהנהגת הישיבה ובמסירת השיעורים הכלליים. הישיבה השוכנת במושב שורה באווירה פסטורלית ומנותקת מהוויות העולם הזה, מה שמוסיף לצמיחתם של הבחורים בתורה וירא"ש. שיטת הקבלה לישיבה היא על סמך המבחן בלבד, כאשר הבוחנים הינם הגראי"ש ויזמן, הגרח"ע קוסובסקי, הגר"ש שרייבר והגר"ח כהנים. לש"א הבא התקבלו 70 בחורים.

ישיבת 'אהל תורה' בראשות הישיבה עומד הגאון הגדול הרב שמעון מועלם שליט"א אשר ידוע בשיעוריו העיוניים והמחודשים ובשיחות ובוועדים אשר בונים את כל הקומה הרוחנית של האדם בכל שיטחי החיים דבר שיוצר לישיבה שם של ישיבה עיונית וישיבה שמורהדגשים מיוחדים מורגשים בישיבה בסגנון הישיבתי הכובש והטהור ובהיותה ישיבה שמורה. התנהלות הישיבה אינה לוחצת מטבע הדברים היות שבני הישיבה נמנים מטובי עולם הישיבות הן ברמה האישית הגבוהה והן בירא"ש ובלימוד ומאידך כללי הישיבה ברורים בכל הנוגע לירא"ש ולדרגתו העדינה של "הבן תורה". בישיבה יש אווירה לימודית חזקה מאוד והיא מתאימה רק לבחורים שנפשם חפצה בתורה ובעמלה ברמה גבוהה מאוד. הישיבה מונה כעת 300 בחורים ולשנה הבאה התקבלו, וכאן נמצאת הטלטלה הגדולה ביותר שידע עולם הישיבות הספרדי הישיבה סגרה שיעור של 190 בחורים כך שהישיבה תמנה כ500 בחורים שנה הבאה ולפי הגידול המסתמן קמה ישיבה ספרדית בסדר גודל של חברון פונוביז' וולפסון ועוד, דבר שאף ישיבה ספרדית לא עשתה עד היום. יש לציין שנבחנו בישיבה כ800 בחורים שזה ג"כ הישג בפני עצמו דבר שייצר שהקרב להתקבל לישיבה היה קשה מאוד, כמות כזו של נבחנים לא ידעה אף ישיבה ספרדית עד היום. בישיבה מציינים שהגדלת הישיבה נעשתה בהוראת גדולי הדור וכמו כן מציינים בישיבה שלשנה הבאה מוסיפים עוד כ20 אנשי צוות, רמי"ם משגיחים ומישיבים וכמו כן השיעור יהיה מחולק לארבע כך שיהיה מקום לכל בחור ובחור.

ישיבת 'דעת חיים' –  בראשותו של הגאון רבי שלום ביתאן שליט"א ממוקמת בשכונת בית וגן הירושלמית ומתייחדת בקו למדני עמוק ובהיר, דבר הבא לידי ביטוי בשיעוריו של הגאון רבי ישי טולידנו שליט"א שנודע בפלפולו כשיטת 'בית מתיתיהו'. הישיבה מחזיקה בקשרים חמים עם הקהילות היהודיות בצרפת שאף שולחות את מיטב בניהם לישיבה. הישיבה מציינת השנה רישום מוצלח במיוחד ומקבלת לשורותיה 60 בחורים, כאשר הבוחנים הינם הגאון ר' ישי טולידנו והגר"מ טפירו.

ישיבת 'בית שמעיה'–   בבני ברק, בראשות הגאון  הגדול ר' שלמה אנגלנדר שליט"א, אשר נחשב לאחד מגדולי מעתיקי השמועה בדור האחרון. היא מהישיבות הטובות והוותיקות בקרב הציבור הספרדי בעיקר בשל הקו השמרן שלה, רבים הנכנסים בשערי הישיבה הם בנים לתלמידי הישיבה משנים עברו. הישיבה מונה כיום למעלה מ-400, ומציינת ביקוש מרשים בנרשמים לשנה הבאה. לישיבה זו יש 'השקפה' ו'הנהגה' צרופה ומחנכת היטב את תלמדיה לבני תורה אמיתיים. לשיעור א' הקרוב יכנסו 90 בחורים.

ישיבת 'באר התלמוד' –  בראשותו של הגאון רבי חנוך כהן שליט"א נחשבת היום כבר כמעצמה מרובת סניפים בירושלים, בקרית גת, בנתיבות, ובחזון יחזקאל. הישיבה משתייכת למוסדות יקירי ירושלים בראשותו של מרן הגר"י כהן שליט"א חבר מועצת החכמים ומתאפיינת בשמירה איתנה על החינוך הטהור בנוסח ירושלים, ועל התמדה רצופה חסרת פשרות. מלבד הישיבה הקטנה 'יקירי ירושלים' השולחת כמות נכבדה מבוגריה ללמוד בישיבה הגדולה, ישנם רבים המתדפקים על דלתותיה. לרשת הישיבות באר התלמוד התקבלו 160 בחורים לש"א הבא.

ישיבת 'קול אליהו רכסים' – בראשותו של הגאון רבי יצחק סופר שליט"א בנו וממשיך דרכו של הגאון הגדול רבי אליהו ציון סופר זצוק"ל, מסכמת רישום במוצאי שנת האבל על הסתלקותו של ראש הישיבה עם כ150 בחורים המתקבלים לש"א הבא. הישיבה הנחשבת לגדולה ביותר בציבור הספרדי ומונה למעלה מ700 בחורים מתייחדת בבנייה עצמית של בני הישיבה ללא משטר כלל. שיטת הקבלה לישיבה נחשבת למאתגרת כאשר הנבחנים לישיבה מקיימים בחינות אצל כלל הרמי"ם בישיבה, ולאחר ישיבת צוות מקיפה מתקבלים הבחורים שעמדו בכל המבחנים.

ישיבת 'אש התלמוד' –  בראשותם של הגאונים רבי יוסף לסרי שליט"א והגאון רבי אריאל וילנסקי שליט"א נחשבת לישיבה טובה המונהגת בנוסח ישיבת 'עטרת ישראל' ועל פי דרכו של מרן הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל, בסגנון גדלות האדם כאשר סימן ההיכר של בני הישיבה הוא 'תורה מפוארת בכלי מפואר' – טיפוח חיצוני ופנימי כאחד. משגיח הישיבה הינו הגה"צ רבי פינחס איפרגן שליט"א הנודע בשיחותיו המרתקות והמופלאות, ומשמש אף כר"מ בישיבת יקירי ירושלים לצעירים. לש"א הבא התקבלו 60 בחורים.

ישיבת 'משכנות התורה' – בראשותו של הגאון רבי אפרים כהן שליט"א שוכנת במבנה מפואר ורחב ידיים בבני ברק ונחשבת לאיכותית ביותר. סגנון הבחורים שמור במיוחד, ושמה של הישיבה כמקום חדור ביר"ש טהורה והשקפה צרופה יצא למרחקים. לישיבה ישנם שתי ישיבות קטנות 'משכן העדות' בירושלים ו'משכנות התורה' בבני ברק השולחות לישיבה את מיטב בני ש"ג. לש"א העתידי בישיבה ייכנסו קרוב ל100 בחורים.

ישיבת 'קול יעקב'  – בראשותו של מרן הגאון הגדול רבי יהודה עדס שליט"א לרפואה שלימה, הינה מהוותיקות והחשובות שבכותל המזרח הספרדי, ומתייחדת באוירה ישיבתית שאין שני לה. ר"מ שיעור א' בישיבה הינו הגאון הנודע רבי יוסף וינטר שליט"א ואחת לשבוע נמסרת בישיבה שיחת חיזוק מהמגיד מישרים רבי טוביה פולק שליט"א.

לקראת חלק ב של הכתבה ישיבות שמעוניינות לתת לנו מידע עדכני ולהוסיף פרטים מוזמנים לשלוח מייל לכתובת [email protected]