בצה"ל נערכים להשבת תושבי שישה יישובי עוטף עזה חזרה לבתיהם, כאשר חמישה מהם במרחב של 4-7 קילומטרים, ואחד נוסף, יד מרדכי, נמצא פחות מ-4 קילומטר מהרצועה. כמו כן, התושבים שיחזרו לבתיהם יקבלו מענק חזרה לביתם. תושבים שלא ירצו לחזור לא יוכרחו לעזוב את בתי המלון. בדרום הביעו זעם רב על המהלך וקראו לרה"מ לגנוז את התוכנית אותה כינה "הזויה".
על פי התכנון, התושבים יחזרו בצורה הדרגתית, כאשר תחילה יחזרו היישובים שנמצאים במרחק 4-7 קילומטרים מהרצועה, ורק לאחר מכן יישובים שנמצאים קרוב יותר אל הרצועה. ההדרגתיות תהיה גם במיקום היישובים במיקום אנכי במפה, כאשר תושבי יישובים בצפון העוטף ישובו חזרה לבתיהם בשלב הראשון, בעקבות הישגי צה"ל בלחימה בצפון הרצועה.
יצויין כי בצה"ל מסבירים כי החזרת היישובים מתבצעת בשיח הדוק וצמוד עם ראשי הרשויות, זאת לאחר משבר אמון קשה של התושבים למול המערכת הצבאית בעקבות מחדל הטבח. בניגוד לעבר ולאור גודל האירוע, פיקוד העורף מנהל שיח ישיר לא רק עם ראשי הרשויות, אלא גם עם הקהילות עצמן.
בצה"ל מציינים כי המבוגרים יותר רוצים לחזור לבתיהם, אך המשפחות עם הילדים חוששות יותר. חלק מהמשפחות עם הילדים הקטנים מסכימות לחזור בתנאי שהצבא יבטיח להם ביטחון. בצה"ל מודים כי לאחר השבעה באוקטובר לא ניתן להבטיח לתושבים שהסיכון הביטחוני לא קיים, אך מציינים כי איום הפשיטה והחדירה ירד באופן משמעותי, ולמרות שאיום הרקטות לא נעלם – הוא פחת משמעותית, כך דווח בכאן 11.
השינוי הגדול, מסבירים בצבא, הוא חופש הפעולה הביטחוני הישראלי ברצועה, והשינוי בתפיסת ההגנה שמתגבש כעת. בתוך כך, בצה"ל הבהירו כי הצבא יחזיק כוחות רבים יותר בגבול הרצועה, וימשיך לבצע פעולות יזומות והתקפיות בתוך הרצועה.
כמו כן, צה"ל בנה תכנית לגבי אבטחת היישובים, וחילק אותם לפי המרחק מהרצועה וצרכי הביטחון שלהם, כאשר כל יישוב צפוי לקבל מעטפת הגנה מותאמת. בצבא מוסיפים כי כיתות הכוננות יהפכו ל"כוחות הכוננות", והם יגדלו משמעותית, מ-8 חברי כיתת כוננות ל-18, וביישובים מסוימים אף יותר. בצבא מדברים על תוספת נשקיה בכל יישוב, כספת לנשק לכל אחד מחברי כיתת הכוננות, גדר אינדוקטיבית, מצלמות ועוד. רכיבי ההגנה הללו יהיו משותפים גם לחברי כיתת הכוננות ביהודה ושומרון ובקו העימות.
בצבא מקדמים החזרת התחבורה הציבורית, ושירותי הרפואה לדרום. יחד עם זאת, בצה"ל מודעים לכך שהחינוך לא ישוב לדרום עד סוף פברואר, וללא חינוך לא תהיה חזרה של התושבים עם הילדים לבתיהם. במקביל, מנהלת תקומה של משרד הביטחון קיימה מיפוי של כל היישובים במרחק של 0-4 ק"מ מהרצועה, כאשר יישובים שנהרסו במתקפת הפתע יקבלו מענה ביניים של חצי שנה, או אפילו שנה, עד אשר בתיהם ישופצו. בצבא מסבירים כי הגישה היא שלא נכון לחכות עם החזרת היישובים עד השלמת כל תהליך ההגנה. עם זאת, ניתן לעשות חלק מהדברים במקביל.
ראש העיר, אלון דוידי, קרא הבוקר לרה"מ לגנוז את התוכנית אותה כינה "הזויה" ואמר כי "מדינת ישראל לא אומרת לנו מה יהיה או כיצד צה"ל נערך. אני, כראש עיריית שדרות, מחזיר את תושביי, אבל לאיזו מציאות אני מחזיר אותם? אם יהיו בשכונות בצפון הרצועה תושבים אז יהיו שם גם מחבלים ואז יחזור האיום של ירי נ"ט. מי שיחזיר אותם כבר חתום עכשיו על האסון הבא של מדינת ישראל. זה הזוי שתושבי שדרות אמורים לחזור לפני קיבוצים עורפיים יותר".
דוידי הוסיף כי "מפתים את התושבים במענק שישובו לבתיהם כשהנחיות פיקוד העורף לא מאפשרות לפתוח מסגרות חינוך, בעצם אומרים להם 'תביאו את הילדים שיישארו חודשיים בתוך ממ"דים'. מדובר בהחלטה מטומטמת – לא מאפשרים לתושבים לנסות לחזור ובהמשך אולי אף לחזור למלון. אני אומר לראש הממשלה – תגנוז את ההחלטה הזו מיד".
