"תפרו להם תיק": האם לחצים בינלאומיים משפיעים על צמרת צה"ל?

לפני חמישה חודשים, בחודש אפריל, הדיח הרמטכ"ל הרצי הלוי שני קצינים מצטיינים מחטיבת הנח"ל בעקבות אירוע תקיפת רכב שבו נסעו פעילי "המטבח העולמי המרכזי", מה שגרם למותם של ארבעה פעילים בעלי אזרחות זרה. הסיבה הרשמית להדחה הייתה "הפרת פקודה", אך לא נמצא תיעוד לפקודה שכזו. ההשערה היא שההדחה נבעה מלחץ בינלאומי ותעמולה אנטי-ישראלית, כך חושף העיתונאי עקיבא ביגמן באתר 'מידה'.

הקצינים שהודחו היו אלוף משנה (במיל.) נוחי מנדל, ראש מטה חטיבת הנח"ל, ויחד איתו קצין בדרגת רס"ן ששימש כמפקד הסיוע של החטיבה. בהתבסס על תחקירים פנימיים בצה"ל, הירי לעבר הרכב היה מוצדק מבחינה מבצעית ומקצועית, אך הרמטכ"ל החליט להדיחם למרות זאת. בנוסף, נפתח תיק פלילי נגד השניים, הממתין להחלטה של הפצ״רית, דבר מהווה איום ממשי על הקריירות שלהם.

בכירי צה"ל מדווחים כי האירוע יצר תחושת חוסר ביטחון בקרב קצינים ומפקדים, מה שעלול להשפיע לרעה על ביצועיהם בשטח. "כולם מדברים על האירוע הזה עד היום. אנשים מבינים שברגע האמת, גם אם פעלת כשורה, לא יגבו אותך כשיהיה משבר. מבינים שהמפקדים הללו הוקרבו כשה לעולה זו תחושה קשה מאוד. זה פוגע באופן חד משמעי בביצועים", אומרים גורמים במערכים הרלוונטיים שצוטטו בתחקיר.

בהמשך התחקיר שערך ביגמן, מובאים פרטי האירוע המלאים כפי שהם מופיעים בכל התחקירים שנעשו בצבא בנושא ופורסמו על ידי דובר צה"ל.

לפי התחקיר, מאז שהתרחש האירוע ב-1 באפריל בין השעות 23:09 ל-23:13, החל להתפתח "כדור שלג של טירוף מערכות, לחצים בינלאומיים וכסת"ח צה"לי". כשעתיים לאחר האירוע התקבלה אינדיקציה ראשונה לתגובות חריגות, והחלו להתפרסם ברשתות החברתיות תמונות מהזירה. בשעה 2:00 בלילה, עוד בטרם נערכו אפילו תחקירים ראשוניים של האירוע, דובר צה"ל מיהר לפרסם הודעה ראשונה לעיתונות: "צה"ל החל בתחקור מעמיק של האירוע על ידי הדרגים הבכירים ביותר, לשם הבנת כלל הנסיבות של התקרית".

כך התפתחו האירועים בצה"ל בעת שפעלו לתחקור האירוע:

2 באפריל 4:00 לפנות בוקר: שיחה עם המח"ט צוקרמן. 6:00: שיחה עם מפקד האוגדה איציק כהן; מדובר בשיחות כלליות ולא תחקירים. "אלו לא היו תחקירים, אלא שיחות כלליות בטלפון עם אנשי המפקדה, על מנת לקבל תמונת מצב על האירוע. מכאן והלאה החל רצף של "תחקירים" לכאורה, שרבים מהם היו רק שיחות של מפקדים בכירים שהחלו לגבש לעצמם תמונת מצב – במקרים רבים כלל מבלי לתחקר את מפקדי הנח״ל הרלוונטיים באופן ישיר".

6:18: תחקיר ראשוני נכתב על ידי מנהלת התיאום והקישור לעזה. 8:00: תחקיר של אלוף הפיקוד פינקלמן, מפקד האוגדה מציג את האירוע מבלי לתחקר את המפקדים הרלוונטיים (הקצינים שהודחו).

12:00: דובר צה"ל מפיץ הודעה נוספת על כך שהארגון מחויב לבחון את האירוע ביסודיות ובשקיפות. 14:00: תחקיר של יחידת שיתוף הפעולה של חיל האוויר נכתב, עם מסקנות דומות.

17:00: אל"מ מנדל מתוחקר לראשונה, אך לא נשאל שאלות ישירות. ערב של אותו יום: תחקיר אצל הרמטכ"ל, מפקד האוגדה מציג את האירוע. סיכום של אלוף פיקוד דרום: קובע שמדובר ב"כשל מבצעי חמור", בניגוד לתחקירים המקצועיים.

3 באפריל, 1:37: דובר צה"ל מפרסם הודעה באנגלית, קובע "ללא בסיס עובדתי ולמעשה בניגוד לתחקירים המקצועיים של צה"ל עצמו" ש"התקיפה הייתה טעות חמורה".

7:00: מוקמת "ועדת חקירה מטכ"לית" בראשות האלוף במילואים יואב הראבן. "זו מהירות שיא בחקירת אירועים, שלא מוכרת בצה״ל באירועים קשים פי כמה של הרוגים מאש כוחותינו או כשלים מבצעיים אחרים", מציין ביגמן.

4 באפריל: תחקיר מפורט בנח"ל מוכיח שהפעולה הייתה נכונה, אך ההדחה כבר הוחלטה. בשעה 21:00: ראש מטה חטיבת הנח"ל מקבל הודעה על ההדחה מהרמטכ"ל.

5 באפריל, 13:51: הודעה לתקשורת על סיכום התחקיר המטכ"לי, עם הודעה על הדחות קצינים. פגישה עם הרמטכ"ל: מתבצעת פגישה ראשונה עם אל"מ מנדל לאחר שהגזר דין כבר פורסם.

בהמשך התחקיר מתאר ביגמן את תהליך ההדחה של אל"מ מנדל וקצין נוסף, בעקבות טענות להפרת הוראות פתיחה באש במהלך תקיפה בשיירה הומניטרית. הרמטכ"ל הלוי טוען כי הקצינים לא קיבלו אישור ממפקד החטיבה ולא פעלו בהתאם להנחיות.

עם זאת, "כפי שנודע לנו, אין תיעוד בשום ערוץ להנחיה או פקודה שהופרה. איש לא מכיר דבר שכזה. התקיפות בוצעו בהתאם לנהלי הפתיחה באש ובכפוף להתניות שגיבשה האוגדה להתמודדות עם מחבלים שמשתלטים על שיירות האספקה. היה זיהוי מובהק של חמושים, והתקיפה המתינה להתרחקותם ממתקנים הומניטריים ומשאיות הסיוע", נכתב בתחקיר.

לסיום, מביא ביגמן את תחושת אובדן האמון וההרגשה של נטישה ובגידה מצד הפיקוד הבכיר בקרב הקצינים, המרגישים כי הרמטכ"ל, כנראה בשל "שיקולים בינלאומיים", החליט "לתפור תיק" לפקודיהם ולהשליך אותם מתחת לגלגלי האוטובוס האנטישמי.

קצין באחת היחידות אמר: "מאז הפרשה הזו אני חושב פעמיים לפני שאני מאשר תקיפות. מעבר לשיקולים המבצעיים נכנס לי בעל כרחי שיקול זר – האם אני עלול להידפק פה? אני יודע שגם אם אני פועל לפי כל ההנחיות והפקודות, אם תהיה בעיה אף אחד לא יגבה אותי, אז אני יותר מהוסס. מתקשר לרמה הממונה, בודק עוד דברים". לדבריו, התחושה הזו משותפת לרבים בתפקידי מפתח במערכי האש המסייעת. "בסופו של דבר ההססנות הזו, גם אם זה לשבריר שנייה, עלולה לעלות לנו ביוקר".

עוד נכתב כי האופן המעליב שבו בוצעה ההדחה מחריף את התחושות הקשות. קצין נוסף אמר: "אפשר להבין שהרמטכ"ל היה צריך להקריב מישהו בשביל להרגיע את הסערה, אז שידבר על זה איתו, יזיז אותו מתפקידו בצורה מכובדת, וימצא לו תפקיד אחר".

תגובת דובר צה"ל: הטענות על הדחת קצינים מטעמי תדמית ופוליטיקה משוללים כל יסוד. אירוע תקיפת שיירה של WCK תוחקר על ידי מנגנון התחקור המטכ"לי, גוף עצמאי שאחרי לבחינת אירועים חריגים בלחימה. התחקיר הראשוני בוצע תוך זמן קצר בכדי לאפשר הפקת לקחים במישור המבצעי. ממצאים ראשוניים אלו קבעו כי הפגיעה נבעה מטעות בקבלת ההחלטות ותקיפה בניגוד לפקודות ולהוראות הפתיחה באש. הממצאים פורסמו בשקיפות לציבור. הממצאים מצויים בבחינת הפרקליטות הצבאית ובשלב זה טרם התקבלה החלטה לגבי פתיחה בחקירה פלילית.