בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הודיע הבוקר על פסיקתו בעתירות שהוגשו כנגד "חוק בן גביר". בהחלטת הרוב בבג"ץ נקבע כי יש לפסול את סמכותו השר לביטחון לאומי להתוות מדיניות למשטרה. הפסיקה התקבלה ברוב דחוק של 5 נגד 4 שהתנגדו לפסילה.
תיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג-2022, הסדיר לראשונה בגדרה של חקיקה ראשית את מערכת היחסים שבין הדרג המיניסטריאלי לבין המשטרה. התיקון כולל שורה של סמכויות שנתונות לשר לביטחון לאומי בכל הנוגע לעבודת משטרת ישראל. בפרט, התיקון קובע כי לשר סמכות להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, וכן להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות הפליליות.
נגד חוקתיות התיקון הוגשו 5 עתירות, ובהן נטען, בעיקרם של דברים, כי התיקון מאפשר את התערבותו של השר בעבודת המשטרה – התערבות שמגלמת פגיעה בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל ובזכויות אדם. היועצת המשפטית לממשלה סברה כי יש להורות על ביטול סעיף 8ד, אשר מקנה לשר סמכות להתוות מדיניות בתחום החקירות; ביחס ליתר הוראות התיקון, היועצת סברה כי יש לאמץ פרשנות מקיימת שתבטיח הגנה על זכויות אדם ותמנע פוליטיזציה של עבודת המשטרה.
רוב שופטי ההרכב, ממלא מקום הנשיא (בדימוס) ע' פוגלמן, ממלא מקום הנשיא יצחק עמית, השופטת וילנר, השופט גרוסקופף והשופט כשר, החליטו כי יש לפסול את התיקון ולהורות על בטלות סעיף 8ד בחוק. מנגד עמדת המיעוט של השופטים סולברג, אלרון, שטיין, והשופטת כנפי-שטייניץ, סבורים כי אין לבטל את התיקון לחוק.
הנימוק שניתן להחלטת הרוב הוא כי סעיף זה פוגע בזכויותיו החוקתיות של החשוד, והוא אינו צולח את פסקת ההגבלה. עוד נקבע כי לא ניתן למצוא מתווה של פרשנות מקיימת שיש בו ליישב את הפגיעה הטמונה בסעיף 8ד עם זכויות החשוד. מנגד דעת המיעוט מצאה כי לא נפל בסעיף פגם במישור החוקתי.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר בתגובה להחלטת בג"ץ: "בג"ץ שוב הופך את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ לעקר את פקודת המשטרה נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות והיועמ"שית שליטה במשטרה. במדינה דמוקרטית מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".
מה קורה עם פסיקת התגברות ???
די